התפתחות תנועתית לגיל הרך – עקרון גלגלי המכונית


נועה לויאן-אלול: תרפיסטית בתנועה ויועצת חינוכית, מטפלת משפחתית וזוגית. מטפלת בילדים עם קשיים

מוטוריים וקשיים רגשיים-חברתיים, משפחות וזוגות.כתבה את הספר: חושים ומפגשים בתנועה – פיתוח מערכות תחושה ויישומים בתנועה לפעוטות ולילדים.הילד כמכונית –הגלגל החושי-תנועתי
הורים רבים צופים בהשתאות ובהתפעלות על ההתפתחות של ילדם. באופן טבעי, כיוון שהחלק המוטורי גלוי
לעין ומתפתח בצורה מהירה, יחסית, המעקב והדאגה לגבי קצב ההתפתחות וההשוואות עם ילדים אחרים הן,
לעיתים, בלתי נמנעות.

גרייה והעשרה של התנועה בשנים הראשונות חשובה, כיוון שההתפתחות החושית-תנועתית מהווה את התשתית
להתפתחות הכוללת של הילד אותה ניתן לדמות למכונית שמורכבת מארבעה גלגלים:
1. הגלגל המוטורי-חושי
2. הגלגל הרגשי-חברתי
3. הגלגל הקוגניטיבי- שפתי
4. הגלגל המשפחתי-סביבתי

כאשר גלגל אחד לא תקין או לא נוסע בסינכרוניזציה עם שאר הגלגלים הדבר משפיע על המכונית הנוסעת קרי,
התינוק, הילד/ה. ידוע לכל, שכל תחום התפתחותי מושפע ומשפיע על התחומים האחרים.

בתחום המוטורי, התינוק נולד עם מערכות בעלות תשתית מפותחת. כעת, יש לעבוד על הפיתוח קרי, על הגרייה,
על העשרה. כאשר התינוק מקבל גרייה באמצעות הקשר עם הסביבה, ובעיקר מצד הוריו, היא מזינה את מוחו
המתפתח וזה בתורו מסוגל להעביר מסרים מפותחים יותר לשרירים, כך שנוצר מעגל קסמים שבו מערכת אחת
מפתחת ומפרה את המערכת האחרת.

הילד כבית – התשתית והיסודות מוכנים
ניתן לדמות את התינוק הנולד כמו בית שהיסודות והתשתית שלו מוכנים. כל שנותר להורים לעשות הוא ליצוק תוכן,
לעצב, להוסיף אבזור, הוויה וחיים אל תוך הבית. הדבר אינו מצריך מההורים מאמץ רב שכן, יש לצאת מנקודת
הנחה, כי הצורך בגרייה ובהתפתחות הוא מולד, אינסטנקטיבי.

כל אובייקט בבית הופך מיד למוקד משיכה וסקרנות עבור הילד והסלון הביתי הופך לגן בזעיר אנפין. הסביבה, קרי
האם, האב וכל דמות קבועה שנמצאת בסביבתו, צריכים לתווך עבורו את מה שחושיו קולטים כדי לעזור לו לעבד את
המידע, וכך יוכל לבצע מיומנויות מוטוריות באופן איכותי ובשל.
חשוב לדעת, שכל הילדים עוברים את אותם שלבים התפתחותיים על פי אותו רצף אך בקצב שונה ויש שמדלגים על
שלב כזה או אחר בהתפתחות כמו, זחילת גחון. תהליך זה מעורר אצל ההורים את ההשוואה עם הילד של השכנה
או עם האח הגדול שהיא, לעיתים, בלתי נמנעת ומגייסת את ההורים לפעולה.

בתהליך זה חשוב לבדוק שהילד עובר את כל השלבים ברצף התפתחותי תקין ולא לנסות להדביק את הקצב על
חשבון איכות. כך למשל, ניתן לראות הורים שמעודדים את הילד לעמוד או ללכת ואינם מבינים שבכך הם מזיקים
יותר מאשר מועילים ועל כן, עליהם לאפשר לו להרבות בזחילה שמשמשת כפיגום לקומה הבאה בבית המתפתח.

זאת ועוד, גם בגילים מאוחרים יותר אין להקדים את המאוחר שכן רצף ההתפתחות בנוי כפירמידה. ראשיתה
של ההתפתחות המוטורית היא בתנועות רפלקסיביות ורכישה של אבני יסוד התפתחותיים (התהפכות, ישיבה,
זחילה וכד'), עבור למיומנויות יסוד המתפתחות באופן טבעי במרחב החל מגיל שנתיים (כמו: ריצה וקפיצה)
ומיומנויות כדור (כמו: זריקה ותפיסה) המגיעות לבשלות עד גיל 6-7. על התשתית הזו מתפתחות מיומנויות
ספורטיביות נלמדות (גלגול גודו', זריקת עונשין לסל, שחייה וכד').

ביתר פירוט, בשנה הראשונה קיימות אצל התינוק תנועות רפלקסיביות, לא רצוניות ובד בבד מתפתחות התנועות
הרצוניות: הרמת ראש, התהפכות, זחילה על הגחון, זחילה על שש, ישיבה, עמידה והליכה. התנועות הרצוניות
והלא-רצוניות משתלבות כמו בריקוד משותף כלומר, כדי שתנועה רצונית תתפתח צריכה להיעלם התנועה הלא
רצונית (הרפלקס). למשל, כדי שתינוק יוכל להישען על הידיים כשהוא שוכב על הבטן, רפלקס האחיזה הגורם
לאגרוף של כף היד צריך להעלם.

מה שעוזר להעלים ולדכא רפלקס זו תשתית חושית מפותחת למשל, דרך עיסוי של כפות הידיים ופתיחה של
כפות הידיים הנשענות על מרקמים שונים (רצפה, שטיח, שמיכה וכד'). אימהות רבות שמעסות את תינוקן צריכות
להבין את הרציונל לעיסוי מעבר להנאה ולחיבור הנוצר ביניהם.

בהמשך, ברגע שמתפתחות אבני הדרך הראשוניות עד לשלב ההליכה מתחילות להיווצר מיומנויות מורכבות יותר
כמו, ריצה, קפיצה, עמידה על רגל אחת. פיתוח של מיומנויות מוטוריות ישפיע על ביצוע של מיומנויות יום יומיות
שישליכו על ההיבט הרגשי. הילד יחוש בטוח בעצמו ובגופו ויוכל לומר: "אני לבד" (משפט שגור לילדים מגיל שנתיים
לערך). כך למשל, פיתוח של מיומנות מוטורית כמו, עמידה על רגל אחת תוכל לאפשר לו לבישת מכנסיים, דבר
שישפיע על העצמאות שלו, על פיתוח של יוזמה ועל הביטחון שלו בגופו ובעצמו. כאן מתחיל להיווצר איזון בין
הגלגל המוטורי לבין הגלגל הרגשי.

בהתפתחות המוטורית של הילד יש להתייחס לתשתית ההתפתחותית המולדת וליחסי הגומלין בין הילד ותכונותיו
האישיות לבין הסביבה ומאפייניה. כאשר ילד לא מצליח לבצע מיומנות מסוימת יש לבדוק, למשל, האם הסביבה
מותאמת לגודלו הפיזי וליכולות שלו. כלומר, אין זה מספיק לבדוק האם הילד מבצע או לא מבצע את המיומנות
המצופה ממנו אלא יש לבדוק את איכות הביצוע. למשל, מה מונע מילד לזחול על הגחון או לשבת? האם הוא
זוחל באופן מוצלב? האם כאשר הוא עובר מעמידה על שש לישיבה הוא עושה זאת בצורה נכונה? למשל, יש
תינוק שיעבור למצב זה דרך פישוק, כלומר דרך שפגט. סביר להניח, שיש לתינוק גמישות יתר.

גמישות היתר הזו, או חוסר היכולת לבצע הצלבה בשתי הדוגמאות שלעיל ילוו אותו גם בהמשך הדרך כאשר ירצה
לטפס על סולם בגן השעשועים ולכן, יש חשיבות לאיתור המוקדם. זאת ועוד, ההצלבה הנדרשת בזחילת גחון
ובזחילה על שש, דרושה כמעט בכל מיומנות מוטורית שהילד מבצע בהמשך הדרך עד לרכישת כל המיומנויות
של ניידות וכדור בהמשך: ריצה, דילוג, זריקת כדור וכו'.

ולא רק זאת, כדי שתינוק יזחל על הגחון יש לבדוק את היכולת הפיזית שלו, קרי את כוח השריר, את התכנון
התנועתי, את יכולת ההצלבה (יד לרגל נגדית). כאשר רוצים לגרום לתינוק להרים את האגן כדי שיוכל לזחול,
נבקש מהאם להניח את התינוק כך שהוא יטפס על הירך שלה שתשמש מעין משטח הגבהה.

לחלופין, ניתן ליצור עבורו בסביבה הביתית מסלול מכשולים המורכב מכריות (או כל דבר דומה) שיאלץ אותו לטפס.
במקרה כזה אין שום דרך אחרת לעבור את המכשול ללא הצלבה של ידיים ורגליים הדורשת מאמץ גופני. באופן כזה
ההורים יכולים להתאים את הסביבה לקושי הספציפי של התינוק שרוצה להגיע למשל, לצעצוע אבל בדרך צריך
לעבור מכשול.

בהיבט הרגשי זהו סוג של התמודדות, של אתגר, של סקרנות וכאן ההורה יכול לדעת באיזו דרך התינוק בוחר כדי
להגיע ליעד. במילים אחרות, אפשר לעמוד קצת על הגלגל הרגשי – האם זקוק לדחיפה? ולכן נדחוף מעט את כפות
רגליו; האם זקוק לעידוד רגשי כאשר האם נמצאת מולו, מחייכת ומעודדת אותו להגיע אליה? האם זקוק לעידוד רק
בתחילת הדרך או לכל אורך הדרך?

ניתן ללמוד על סוג האינטראקציה הקיימת בין האם לתינוק כלומר, עד כמה היא עושה בשבילו את העבודה, עד כמה
היא תומכת ובאיזה מינון. האם המינון שלה תואם את המינון של הילד וכאן ניתן ללמוד על טיב ההתאמה ביניהם.
האם עם האבא מתנהל תהליך שונה? למשל, הילד נזקק פחות לעזרה (אולי יותר?). לעיתים קיים פער בין
הטמפרמנט (המזג) של ההורה, הציפיות שלו, ההשוואה לאחיו הזריז שהתפתח ל'פי הספר' לבין הטמפרמנט של
התינוק. למשל, תינוקות עם טונוס נמוך נחשבים פחות פעלתנים אך פעמים רבות הם תינוקות נוחים, מתרפקים
ואוהבי מגע. בשלב זה חשוב שההורה יראה את שני הצדדים.

בגלגל הקוגניטיבי ניתן לעמוד על היכולת של התינוק לתכנן את המסלול כדי להגיע אל היעד (מפתחות של מכונית
ושלט של טלוויזיה הם יעד מבוקש עבור תינוקות רבים). בהמשך, ניתן לראות את יכולת התכנון של הילד כשהוא
ניצב מול אתגר מוטורי במסלול מכשולים או בעלייה על נדנדה.

הילד כגזע – הענפים נעים
ההתפתחות של המוטוריקה הגסה כרוכה בהתפתחות של המוטוריקה העדינה. כך לדוגמה, תינוק שאינו מתיישב
בזמן, הדבר יקשה על פיתוח של מוטוריקה עדינה שכרוכה בפיתוח של ההיבט הקוגניטיבי- שכלי. יש משחקים
(כמו השחלה של עיגול, ריבוע ומשולש לחור המתאים וכד') הדורשים מתינוק להתיישב כדי שהידיים תהיינה
פנויות לעשייה.

באופן מטאפורי אפשר לומר, שכדי שהידיים, הענפים, תהיינה פנויות לעשייה הגוף, הגזע, צריך להיות יציב.
דוגמא זו ממחישה איך גלגל מוטורי מעוכב או כזה שאינו מבצע את התנועה באופן איכותי עשוי להשפיע על הגלגל
הקוגניטיבי. חשוב לציין, שרוב הילדים רוכשים את המיומנויות הללו באופן טבעי אך הם זקוקים לתיווך ולעין עוקבת
שתדע לאתר בזמן ולבדוק האם ההתפתחות תואמת את השלב ההתפתחותי הנורמטיבי.

משפט רווח ונפוץ בקרב הורים הוא ש"בסוף כל הילדים רוכשים את המיומנויות". אך בגיל 5 (ואף קודם) כאשר
מתבצעים בגן מבדקים הקשורים למוכנות לכיתה א' או לחטיבה הצעירה, או אז רואים לעיתים קשיים במוטוריקה
גסה ועדינה וילד כזה מאובחן עם לקות מוטורית בדומה ללקות למידה.

ילד עם ליקויים התפתחותיים קואורדינטיביים אינו מציג פאתולוגיה כלשהי, אך יש לו קושי לבצע את המיומנויות
המוטוריות, הטבעיות, הנורמטיביות בהתאם לגילו למרות רמת אינטליגנציה תקינה.

כאשר נסקור את ההיסטוריה ההתפתחותית שלו, קיים סיכוי רב שנמצא לכך סימוכין בגיל הצעיר יותר ובעיקר
בתשתית ההתפתחותית שלו בשנה הראשונה. במקרה זה יתכן ונמצא קשיים בתחום השפתי הקשור אף הוא
לחלק החושי-תנועתי. אותה ילדה עם גמישות יתר שאולי מלווה בטונוס נמוך וגופה רפוי יתכן וקושי זה מופיע
באזור הפה והלסת והדבר משפיע על מיומנות האכילה.

אם נוסיף לכך סביבה שלא מתווכת, המשדרת לה כמו שדרן ספורט שמתאר את המהלכים במשחק את הסביבה,
נקבל ילדה שאינה מפותחת בהיבט השפתי. כאן, פועל עקרון גלגלי המכונית. על כן, אם או אב שעסוקים בתיווך,
בגרייה והעשרה בבית או בחוגים לליווי התפתחותי יוכלו באמצעים פשוטים לקדם את המיומנויות המוטוריות כמו
גם את הקשר ביניהם.

חשוב לציין, שהתרגול המוטורי יכול להתרחש גם כשהילד גדל למרות שכתינוק דילג על שלבים או ביצע אותם
באופן לא איכותי. רצוי ללוות את התרגילים, בעיקר בשנה הראשונה, בהדרכה של איש מקצוע ובגיל מאוחר יותר
ניתן להעשיר ולגרות באמצעות משחקים פשוטים.

להלן יוצגו  דוגמאות של תרגילים לילדים בגיל 4-6 שנים שניתן לבצע בבית:

מוטוריקה עדינה
· לגרד סבון ריחני בפומפיה (מגרדת) עד להיווצרות שבבים, הכנסת השבבים לשקית ניילון ומילויה במים.
· להכניס בצק לתוך כותש שום וליצור ממנו ספגטי, שערות וכד' כיד הדמיון.
· לגלגל כדור פלסטלינה קטן ולעטוף אותו בנייר כסף כך שתיווצר סוכרייה.
· לגזור 'נחשים' מפלסטלינה (מתאים במיוחד לילדים שמתקשים בגזירה).
· לשייף עץ עם נייר זכוכית (זו גם הזדמנות ללמד את הילד את ההבדל בין עץ לבין חומרים אחרים כמו, פלסטיק, מתכת, גומי).
· לאסוף עם פינצטה גפרורים צבעוניים, חומוס וכד' כיד הדמיון.
· למתוח חוט בין שני כסאות בבית ולתלות גרביים ישנות קטנות.
· לשרטט מספרים, אותיות על מגש שעליו מפוזרים גרגרי קוסקוס או פירורי לחם (במקום חול).
· להכניס לתוך שקית אטומה מעט קטשופ, לצייר על השקית וליצור צורות כיד הדמיון.
· 'שרותי משרד' – לצייר ציור, לקפל, להכניס למעטפה, להדביק בדבק שקוף, לצייר בול (או להדביק), להדק בשדכן.
· במטבח – לקלף קלמנטינה, לקלף ביצה, לקלף תפוח אדמה עם קולפן.

מוטוריקה גסה
· להניח חגורה עבה על הרצפה וללכת עליה בשיווי משקל, עקב בצד בוהן.
· להניח שני חפצים במרחק של 1.5-2 מ' וללכת בהליכת שמונה בין הקונוסים
  (חשוב לשים לב לכך שהילד חוצה את הקונוס באמצע).
· להניח פלייסמייט על הרצפה כמו מסלול חישוקים ולקפוץ מאחד לשני.
· ליצור מסלול מכשולים מחפצים שקיימים בבית כמו, סולם, שרפרף.
· מסלול מתחתיות שתייה כשהמטרה לעבור מתחתית לתחתית בעמידה על קצות אצבעות
  (מומלץ על שטיח שכן על הרצפה עלולים להחליק).
· משחק ים-יבשה בין השטיח לרצפה (בעיניים פקוחות ועצומות).
· קפיצה למרחק מהמקום מכרית לכרית.
· הליכת שיווי משקל על מקל של מטאטא או מגב.
· הליכה בהצלבה (רגלי X) על קו.
· עכביש – רגליים על הספה, ידיים על הרצפה. במצב זה מתקדמים לימין ולשמאל ומחזקים את חגורת הכתפיים.

התפתחות תנועתית

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

צהרון אוהב חברים

חשיבות התפתחות הכישורים החברתיים בגילאי הגן ותפקיד מובילת הצהרון ביצירת אקלים חברתי מאת: נופר ירושלמי- ספדה, יועצת חינוכית ומנחה חברתית. כישורים חברתיים כוללים מיומנויות המאפשרות

היי, תרצו להעמיק עוד לעולם המיומנויות החברתיות?
לקבל כלים, ידע, הכשרות ומענה מקצועי?
הקליקו למידע נוסף