איזה צבע זה? סרטון מקסים של משחק משותף בגן הילדים

לפני כמה חודשים זכיתי להיות עֱדה, לצלם ולהקליט, רגע קטן ומקסים בו מתהווה משחק משותף בין שני ילדים, שעד לאותו רגע עסקו כל אחד בשלו.

כמובן שהייתי חייבת לשתף את כולם באוצר, והתוצאה לפניכם – בסרטון "איזה צבע זה?".

כשמסתכלים בסרטון, אפשר לראות איך היוזמה של ילד אחד ושיתוף הפעולה של השנייה, הם שהובילו לסיטואציה שובת הלב הזו של משחק משותף. כלומר, היה צורך בשני תנאים: האחד, יוזמה – להעיז, להוביל, לנסות. והשני – להסכים, לזרום ולשתף פעולה עם רעיונות של אחרים. וכמובן, האיזון בין שניהם.

אני אשמח לקבל מכם תגובות לנושא: איך זה עובד אצלכם? האם אתם משוחחים עם הילדים על הרעיונות האלה בבית? האם אתן מדגישות אותם בגן ? והאם לכם או לילדים שלכם יש נטייה לאחד הצדדים – ליוזמה, או לשיתוף פעולה? וכיצד זה נראה כשמגזימים – רוצים תמיד להוביל, או שנגררים…?

עוד מעניין לראות בסרטון – שהמשחק שהמציאו לעצמם הילדים למעשה שאול מעולם המבוגרים. שכשהילדים היו קטנים יותר, נהגו המבוגרים לבחון אותם בזיהוי צבעים. בגיל בוגר יותר – הילדים האלה בני 4 בערך – הילדים כבר נהנים לשאול בעצמם את השאלה הזאת זה את זה, וכנראה – להרגיש גדולים יותר.

צפייה מהנה

מחכה לתגובותיכם/ן

שלכם,

עדה

8 תגובות

  1. מתוקים אמיתיים! בסיפא נכתב: כשמבינים את החוקים אפשר להמציא חוקים חדשים, אבל לא רק…גם כשלא מבינים את החוקים של המשחק מותר להמציא חוקים חדשים.זה מה שיפה בילדות. יש יוזמה, יש סקרנות ויש רצון להעז ולנסות. היכולת המופלאה של הילדה להכיל את ה"נדנוד" של הילד לידה ולענות לו בסבלנות, כמו גם להפוך זאת למשחק, ראויה להערכה.
    ברצוני להעיר כמה דברים לגבי רעשי הרקע:
    1. צוות יקר, נסו לדבר קצת יותר בשקט, וכךהילדים יתרגלו גם הם לדבר בשקט.
    2. ההוראה ש"נזרקת" מהסייעת לעבר הילדה "יובל, תלמדי אותו צבעים" היא הוראה שניתן היה לומר אחרת, תוך עידוד לשני הילדים, ולא רק לצד ה"מורה". תיווך כגון: " אני ממש נהנית לראות איך אתם ממציאים יחד משחק משלכם" הוא עידוד לשניהם להמשיך ולשחק, להמשיך ולהמציא.
    3. הלוואי ויצפו גננות רבות בסרטון הקצר הה ויבינו כולן שלא חייבים לשחק "עפ הוראות היצרן". ניתן ואף רצוי לאפשר לילדים ןהמציא דברים אחרים, ולגוון את המשחק ע"פ רחשי ליבם.
    4. תודה לעדה על פתיחת העיניים.

  2. שלום דפנה, עיני הנץ שלך רואות הכל. הילדים באמת נהדרים ויצירתיים, התיאום ביניהם זורם כל כך יפה למרות ואולי בגלל שאיננו משחק מוכר. זו יצירתיות אמיתית. תודה.

  3. עדה, דוגמא נהדרת לכל מה שאמרת וגם: יכולת תכנון מצוינת של המשך האינראקציה, גמישות מחשבתית ויצירתיות ("קח סגול ואני אגיד לך איזה צבע זה…")
    וכמה טוב שלא התערב מבוגר והעיר משהו כמו: "מה אתה שואל אותה? הרי אתה יודע לבד!…" או: "אל תפריע לה לשחק…".

    דרורית אמיתי-דרור

  4. אכן אינטראקציה מעניינת שהולכת ומתפתחת בין שני הילדים מסתבר שכמו כל אינטראקציה זוגית אחרת יש את זה שיוזם ומעז…הסקרנות שגילה הילד והרצון למשחק הזוגי תרמה לשיתוף הפעולה בין השניים. כמובן שבאינטראקציה מתפתחת כזו רצוי שמבוגר אחראי לא יתערב מהצד…
    מיקי קופלר 11.7.14

  5. הורים רבים מגיעים לחדר הדרכת ההורים מוטרדים מרמת ההתפתחות החברתית של ילדיהם. גננות מספרות להם שהילד "נגרר", "נענה אך אינו יוזם אינטראקציות", "פאסיבי". השאלה המעניינת העולה לדיון היא מהי התרומה שיכולים ההורים לספק לילדיהם על מנת לפתח בקרבם את היוזמה, העזה, האמץ לפתוח בדיאלוג. וכן, יש לנו ההורים הזדמנויות ודרכים רבות לעזור לילדים לפתח אמונה בעצמם ויכולת מנהיגות. עינת גבע, מדריכה ומורה במכון אדלר, 0523607603.

  6. שלום עדה
    סרטון שמראה תקשורת זורמת בין ילדים ומשחק משותף בו יש גם כישורים פשוטים כמו קשר עין , טון דיבור.
    שמתי לה גם לילדה שישבה משמאל לילד . היא שיחקה לבד והייתה שקועה במשחק. לדעתי טוב שגננות יצפו בסרטון ויתייחסו לסיטואציה זו . איך ניתן לעזור לילדה שמשחקת לבד להצטרף למשחק עם ילדים אחרים. איך היא יכולה ליזום משחק משותף ואיך מלמדים ילדים כישורי אמפתיה .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סרטונים נוספים

היי, תרצו להעמיק עוד לעולם המיומנויות החברתיות?
לקבל כלים, ידע, הכשרות ומענה מקצועי?
הקליקו למידע נוסף