fbpx
  • Facebook
  • YouTube
לגדל ילד חברותי
  • אודותי
  • מאמרים
    • הורים
    • גננות
    • בגן הילדים
  • הבלוג של חגית
  • סרטונים
  • הדרכת הורים
    • קבוצות חברתיות
    • משחקים חברתיים
  • המלצות
    • המלצות על הספרים
  • הארכיון שלי
  • צרו קשר
  • אודותי
  • מאמרים
    • הורים
    • גננות
    • בגן הילדים
  • הבלוג של חגית
  • סרטונים
  • הדרכת הורים
    • קבוצות חברתיות
    • משחקים חברתיים
  • המלצות
    • המלצות על הספרים
  • הארכיון שלי
  • צרו קשר

האתר להורים צעירים

הרשמה לעדכונים
ראשי » הורים » לא רק אור לגויים…סיפור לחנוכה

לא רק אור לגויים…סיפור לחנוכה

עדה בקר 02/12/2015 19:51 9 תגובות

חג חנוכה הוא חג האורות – אבל מסתבר שחגי אורות נחגגים בכל התרבויות בערך באותה תקופה בשנה – חודש דצמבר הקר והחשוך, שבו היום הקצר ביותר בשנה, שהוא גם הלילה הארוך ביותר.

אין כמו שהות במדינה זרה כדי לקבל נקודת מבט אחרת למנהגים שלנו.

לפני כמה עשורים למדתי באוניברסיטה של מדינת קולורדו לתואר שני בייעוץ חינוכי.

בחודש דצמבר של אותה שנה, החליטו בארגון הסטודנטים הזרים של האוניברסיטה לקיים מסיבה והזמינו את הסטודנטים לספר על החגים שהם נוהגים לחגוג בדתם בחודש בדצמבר. באירוע נודבתי לדבר על חנוכה, סיפרתי על החנוכיה עם שמונת נרותיה, על נס פך השמן וכמובן על הגרסה הישראלית ל"דונאטס".

עד ההרצאה הזו, הייתי בטוחה שחג החנוכה הוא חג ייחודי שיש לו הקשר היסטורי, שרק במקרה קורה בחורף. אבל אחרי ששמעתי את הסיפורים של הסטודנטים האחרים, גיליתי דבר מפתיע. הסטודנטים הנוצרים סיפרו על חג המולד – סיפור על נס וחג שנהוג להדליק בו אורות. סטודנטית שוודית סיפרה על פסטיבל לוסיה הקדושה, המתקיים מדי שנה ב-13 בדצמבר. ללוסיה הקדושה נעשה נס לפני מותה (האכזרי, יש לציין), ועל כן ביומה הקדוש מדליקים השוודים נרות לרוב, נפגשים בכנסיה ושרים. הבנות הגדולות ביותר במשפחה אף עוטות על ראשיהן כתר נרות ולובשות לבן, ולמתניהן- צעיף אדום המסמל את דמה. גם ההודים סיפרו על חג אור – הדיוואלי, אשר מציין את חזרתו של ראמנאיה ראמה, גיבור המלחמה לאחר 14 שנות גלות. ההודים מדליקים נרות ופנסים מיוחדים בכל פינה , כדי לקבל את פני הגיבור ששב. היו במפגש הזה עוד סיפורי אורות אבל נדמה לי שכבר הבנתם את הרעיון – בחודשי החורף ובעיקר בדצמבר, עולה חשיבותו של האור.

זה כמובן לא מקרי. ה-21 בדצמבר הוא היום הקצר בשנה, מה שאומר גם – הלילה הארוך בשנה. נוסף לקור הגובר, שעות האור מתמעטות והמניה של האור עולה. כנראה שהאבות הקדמונים של האנושות כולה היו מודאגים מאוד שהיום ימשיך להתקצר והשמש תעלם. לכן, המציאו בכל התרבויות מנהגים של הדלקת אורות וחגיגה של ניסים, כדי לעורר תקווה בלבבות ולהביא את האור!

עם חגיגות האור בלב, מיד הרגשתי בבית. לא משנה מאיזו מדינה הגעת ומהי דתך, אור הוא אור ונס הוא נס – כולנו זקוקים לזריקת מרץ ועידוד בחורף הקר והחשוך. למותר לציין, שקר פחות כשנמצאים יחד. ואור.. אינו קטן כשחולקים אותו.

חג אורות שמח!

התגובות שלכם

comments

Powered by Facebook Comments

חג אורים חג האורות חג חנוכה מנהגים

עדה בקר |להציג את כל הפוסטים של עדה בקר


« פוסט קודם
פוסט הבא »

9 תגובות

  1. סמדר מור 04/12/2015 בשעה 9:42

    כמה חשוב בגני הילדים בארץ, בוודאי בתקופה זו (שהיא קצת חשוכה לצערי), לספר את סיפורי האור של מגוון העמים והעדות המרכיבים את האוכלוסייה כאן. בתקופה בה הגלובליות חוגגת – אין סיבה להישאר רק בפך השמן הקטן שלנו. אור יש גם מסביב!

  2. אודליה 04/12/2015 בשעה 10:37

    תודה על רשימה מרגשת שמייצגת היטב את נובמבר – דצמבר במחציתו הצפונית של כדור הארץ . יש חגי אורות גם במזרח "הרחוק" כמו הדיוואלי ובכלל ,מאז ומתמיד היה צדק פיוטי רב בביטוים כמו "באנו חושך לגרש".

  3. עדה בקר 04/12/2015 בשעה 10:56

    באנו חושך לגרש הוא אחד השירים המקסימים לחנוכה וכל כך חברותי: "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן". רק ביחד נוכל לחושך.

  4. דניאל 04/12/2015 בשעה 10:57

    סיפור חביב. אבל אני לא רוצה לקלקל לך את הסיפור הנחמד של הגננת על נס פך השמן. אבל במקורות שלנו יש הדגשה על הניצחון של מעטים נגד רבים ועל שחרור המקדש. כך בתלמוד וכך בתפילה. השבוע הייתה לי הארה על הנס המדובר של פך השמן ואני מנסה אותו עליך, לשיפוטך.
    אחרי שנים של כיבוש שלא הדליקו את מנורת המקדש, הגיע הרגע המיוחל של הדלקת המנורה של המקדש בשמן הטהור שמצאו. ואכן המנורה דלקה מספר ימים. מאחר ובשגרת המקדש ה יו מטייבים את הנרות בכל יום ומשלימים את השמן החסר, לא היה להם מושג לפני כן לכמה ימים יספיק השמן. והנה המנורה מחזיקה מעמד שמונה ימים שהיה במיכלי הנרות עד שהגיע שמן חדש. זה נראה לגמרי נס. כך יצאנו טוב גם עם המסורת וגם עם הגננת שלך.

  5. סיגל 04/12/2015 בשעה 13:37

    סיפור המראה כמה מהירה היא הדרך להתבוללות ועד כמה הכותב והמעודדים אותו-הם וילדיהם-ימנו כמתבוללים בקרוב. כואב הלב לאן משרד החינוך הביא את ילדי ישראל. דברים בסיסיים ביהדות אינם מכירים. יד מכוונת.

  6. עדה בקר 04/12/2015 בשעה 14:59

    לדבוק ביהדות ובמורשתה אין פירושו להתעלם משאר האנושות. להיות חלק מהיקום אין פירושו שהמצאנו הכל לבד ושכל העמים והדתות האחרות הם בורים. להיפך,ככל שנלמד יותר על אחרים נוכל לראות את היופי והחוכמה של האמונה, החשיבה והמנהגים שלנו.
    כשהייתי בסין וגיליתי שגם הסינים משתמשים בסוג של מזוזה על המשקופים של בתיהם רחב ליבי וגם התודעה וההבנה שלי. חג אורים שמח!

  7. מלי 05/12/2015 בשעה 17:28

    הכל טוב ויפה אםשר ורצוי ללמוד על דתות אחרות אבל עם שלא ידע את עברו וישמור וישמר לא ישרוד ויכחד ✨ ניסים לא קוראים סתם יש משהוא שמכוון אותם ✨ בגני ילדים רצוי לעסוק בנושאים היפים באור ובשירים ובגיל בית הספר בהסטוריה שלנו אין לאן לברוח זאת האמת ותמיד נצעד איתה ביחד ! חג שמח ומאיר במיוחד🙏✨✨✨

  8. משה 07/12/2015 בשעה 15:02

    ד"ר בקר וגולשים נכבדים!

    אין ספק שחשוב מאד ללמוד ולהכיר עמים אחרים בעולם.

    מצד שני, כאשר עוד לא למדנו על עצמנו מספיק, ללכת ולהכיר אחרים זה קצת מסנוור.
    זה משול לאדם שלומד יהדות אסלאם ונצרות יחד, והוא נהנה לראות כמה דברים דומים יש בדתות השונות.

    זה באמת נפלא, אבל כשלומדים את היהדות קודם, ולאחר מכן את שורש האסלאם והנצרות- מבינים ש-היי, מישהו כאן פשוט מעתיק את הרעיון, והמטרה שלו לבסוף היא להשמיד אותנו. אז נכון, זה ישמע קיצוני, זה קשה להבין, אבל- תשאלו את אלו שהתגיירו לאחר שהגיעו למעמד בכיר מאד בנצרות או באסלאם, ולאחר שהם גילו מה שגילו- עזבו הכל והתגיירו.

    שורש העניין- אפשר ללמוד הכל, אבל חובה, חובה לרדת אל השורש ולא להכיר רק את המנהגים שביהדות, אלא את העומק הכי עמוק שיש.

    מומלץ, כאחד שעבר את הדרך..
    חנוכה שמח@!

  9. יהונתן 08/12/2015 בשעה 18:32

    כתוב שכל הנביאים היו במידת רחמים על ישראל ועל עובדי כוכבים ( במדבר רבה פרשה כ סימן א)
    שכן ירמיה אומר( ירמיה מח,לו) : לבי למואב כחללים יהמה, וכן יחזקאל ( יחזקאל כז,ב) : בן אדם שא על צר קינה״

    מי יתן שנלמד להיות במידת רחמים על כל העמים
    חג שמח!

השארת תגובה

ביטול

הפייסבוק שלי
עדה בקר ברשתות חברתיות
  • Facebook
  • YouTube
  • Contact
קטגוריות
  • אז תכל'ס מה עושים? (2)
  • בגן הילדים (23)
  • גננות (26)
  • דפוסים אופייניים בהתפתחות החברתית של הילד (1)
  • הארכיון שלי (6)
  • הבלוג של חגית (3)
  • ההורה – מדריך ומלמד מיומנויות חברתיות (1)
  • הורים (57)
  • הספר לגדל ילד חברותי (2)
  • התנהגות (19)
  • התפתחות בגיל הרך (29)
  • ילדים (36)
  • כישורים חברתיים (28)
  • כל הפוסטים (21)
  • ללמוד להיות חלק מקבוצה (1)
  • ספרי ילדים חברתיים (4)
  • סרטונים (10)
  • קבוצות חברתיות (11)
  • קונפליקטים ומריבות (1)
  • שיתוף פעולה (10)
  • שלבי התפתחות התינוק (5)
  • שפה וחיברות (7)
תגיות
אהבה אינטרנט אמהות בדידות גן גן הילדים גן ילדים גננות גננת הגיל הרך הדרכת הורים הורים הורים וילדים הורים לפעוטות הסתגלות הקשבה התנהגות התפתחות בגיל הרך התפתחות חברתית התפתחות רגשית זוגיות חברותיות חברים חברתי חגית חינוך חינוך ילדים בגיל הרך יחסים חברתיים ילד ילדים כישורים חברתיים לגדל ילד חברותי משחק ספרות ילדים ספרי ילדים ספר ילדים ספרים לילדים עדה בקר פעוטות קולקטיביזם קשיים חברתיים שירי ילדים שיתוף פעולה תינוקות תקשורת
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress

 

לקבלת מדריך דיגיטלי מתנה "איך לגדל ילד חברותי" הכניסו את פרטיכם ותקבלו אותו מייד לתיבת המייל

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס