ביירון קייטי לילדים – שיטת “העבודה” – “טיגר, טיגר, האם זו האמת?”

ביירון קייטי לילדים

ביירון קייטי לילדים |  “טיגר-טיגר, האם זו האמת?  – ארבע השאלות שיגרמו לכם לחייך שוב”.

כתבו: ביירון קייטי והנס וילהלם.

איורים: הנס וילהלם.

פראג, הוצאה לאור (2011).   prag@prag.co.il  1-800-773355

 סוקרת: ורד דור

בוקר אחד קם טיגר-טיגר משנתו על צד שמאל. מייד היה ברור לו שהיום העומד לפניו לא יהיה מוצלח, מראשיתו
ועד סופו. ואכן, תחושתו המוקדמת התבררה כמדויקת: הוריו התווכחו ביניהם ובכלל שכחו שהוא נמצא בחברתם
ליד השולחן, וטיגר-טיגר הרגיש בלתי נראה. בבית הספר הוא היה האחרון שנבחר על ידי חבריו למשחקי החצר,
ואפילו קרנף, חברו הטוב ביותר, בחר לשחק דווקא עם הזברה. טיגר-טיגר חש שאיש לא אוהב אותו ולאיש לא
אכפת ממנו, ישב בקרן זווית ובכה.

חוויות דחייה על ידי עמיתים בבית הספר ובגן הילדים הן תמיד חוויות קשות וטראומתיות, והן תמיד משפיעות על
תפיסת העצמי שלנו. טיגר-טיגר, תלמיד בית הספר היסודי, חש אומלל ודחוי. למזלו, הוא פגש ברגע הנכון בצב,
שלימד אותו את עיקרי שיטת “העבודה”,
איפשר לו לראות את העולם בעיניים חדשות וגרם לו להבין שהאופן שבו
הוא רואה את המציאות
הוא מעוות ואף מזיק.

ביירון קייטי לילדים, “העבודה”

“משחר ההיסטוריה אנשים ניסו לשנות את העולם כדי להיות מאושרים. זה לא הצליח, כי הם ניגשו אל הבעיה מצדה
הלא נכון.” כך כותבת ביירון קייטי במכתב שבפתח הספר, ומציגה את שיטת “העבודה”:  “העבודה” נותנת לנו אפשרות
לשנות את המקרן, כלומר את התודעה, במקום את מה שמוקרן מתוכה. דמיינו עדשת מקרן שמשתרבב מעליה חוט.

אנחנו חושבים שיש פגם במסך ומנסים לשנות את המסך – את האדם הזה ואת אדם ההוא – במקום שבו מופיע הפגם.
אבל אין כל תועלת בניסיון לשנות את הדימוי המוקרן. ברגע שאנחנו מבינים היכן נמצא החוט, אנחנו יכולים להזיז אותו
מן העדשה עצמה.”

מחשבות שווא ונטייה לראות את העולם בצבעים קודרים תוך העמדת עצמך במרכז התרחשות שלילית הן מנהג רווח,
נטיית לב מוכרת וטעות נפוצה שאנשים רבים נוטים לחזור עליה שוב ושוב במהלך חייהם. גם טיגר טיגר בחר לפרש את
המציאות כך, מתוך תחושת חוסר ערך ושקיפות.

האם זאת האמת?

למזלו של טיגר טיגר, הוא נתקל בצב הנבון שהתעניין בשלומו וברר מה מטריד אותו כל כך. טיגר-טיגר השיב לו כך:
“לאף אחד לא אכפת ממני, אף אחד לא אוהב אותי, לאף אחד לא אכפת אם אני בסביבה או לא. הצב, שלמזלו של
טיגר-טיגר בדיוק יצא מהשתלמות של ביירון קייטי, הציג בפניו את עיקרי שיטת “העבודה”, טכניקה פשוטה ויעילה
לשינוי תפיסת העולם, העצמי והיחסים ביניהם, המושתתת על שאילת ארבע שאלות פשוטות, ועל היפוכן.

הנה ארבע השאלות : א. האם זאת האמת? ב. האם אתם יכולים לדעת בוודאות שזאת האמת? ג. איך אתם מגיבים,
מה קורה, כשאתם מאמינים למחשבה הזאת?  ד. מי תהיו בלי המחשבה?

בדיאלוג צמוד ומדויק מפרק הצב את משפטיו של טיגר-טיגר ומראה לו את כיצד ניתן לפרק את תפיסת העולם הקודרת
והטוטאלית לחלקים, לבצע היפוך ולערער על מוצקותם ועל מידת הדיוק שלהם. טיגר-טיגר רואה באיזו קלות ניתן להתעמת
עם האקסיומה המוכרת “אף אחד לא אוהב אותי” , ברגע שבוחנים אותה בכלי “העבודה” ומבצעים בה היפוכים.
טיגר-טיגר נוכח במהירות רבה בכך שלמעשה הוא אהוד על חבריו, על מוריו ובוודאי שגם על הוריו.

“אני תמיד אבדוק אם המחשבות הרעות שלי אמיתיות או לא. אבל עכשיו אני כבר יודע. כנראה שהן לעולם לא אמתיות”.
במילים אלה נפרד טיגר-טיגר מהצב, כשחיוך רחב על פני שניהם. טיגר-טיגר קיבל שיעור חשוב באופן שבו ניתן לבחון
גם את המחשבות המוצקות ביותר שיש לנו על העולם שבו אנו חיים ולשנותן מן היסוד. יש לקוות, שגם הקוראים הבוגרים
של הספר וגם קוראיו הקטנים יזכרו זאת – כמה קל לשקוע במרה שחורה ולהאמין שעולם כולו נגדנו, וכמה קל גם לשנות
את נקודת המבט שלנו ולבחון כל התרחשות בעיניים אחרות.

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים