דו לשוניות אצל ילדים

דו לשוניות

דו לשוניות אצל ילדים – ד"ר אניטה רום

בישראל כ-40% מהילדים גדלים עם חשיפה ליותר משפה אחת. זהו מצב שקיים במשפחות שאחד או שני ההורים דוברים שפה שונה
מעברית, למשל אצל אלה שגדלו במשפחות דוברות רוסית, אנגלית או צרפתית. כמו כן מצב זה קיים באוכלוסיה הערבית בה הילדים
חשופים עד גיל הגן בעיקר לערבית, באוכלוסיה החרדית בה חשופים הילדים לאידיש, ובמשפחות שבוחרים לחשוף את הילדים לעוד
שפה בנוסף לעברית, אולי כדי לשמור על קשר עם סבים וסבתות.

דו לשוניות היא ברכה 

דו לשוניות פותחת לילדים פתח להכרת עוד תרבויות ולהשתלבות בשפות נוספות. זה גם תורם לקשר הבין דורי
עם בני משפחה שאינם דוברי עברית. יש מחקרי מוח שמעידים שדו- לשוניות מרחיבה  יכולות חשיבה של המוח. בעבר חשבו שדו-לשוניות
אינה רצויה לילדים עם קשיי שפה או התפתחות שפה איטית ואילו בשנים האחרונות יש ממצאים של מחקרים המעידים על כך ששפה
נוספת אינה פוגעת ביכולות של הילדים הללו.

לילדים דו-לשוניים יש איטיות של מספר חודשים בתחילת הדיבור וביצירת משפטים ראשונים אך הם סוגרים את הפערים הללו עד גיל שש.
כשמחשבים את מספר המילים שהם יודעים בשתי השפות גם יחד מסתבר שאין להם חסר באוצר המילים, ובסך הכל הם יוצאים נשכרים
מהמצב. (1)

חשיפה לשתי השפות

כדי שילדים בגיל הרך ייהנו מחשיפה לשתי שפות חשוב שהחשיפה תהיה לפחות במשך חמש-עשרה שעות בשבוע בכל אחת מהשפות.
מצב זה אפשרי כשאחד ההורים דובר את השפה השנייה ונמצא קבוע עם הילד, או כאשר הסבים שוהים בקרבת הילד כמות נכבדה של שעות.
לפי דעתנו אין ערך ללמוד שפה שנייה בחוג או בקורס לפני גיל שבע כי חשיפה של שעתיים שלוש בשבוע לא תביא לדו-לשוניות בהבנה ובהבעה.
אנו מאמינים כי עד גיל שש ילדים מרוויחים כישורים חשובים בחוגי ספורט, מוזיקה, ריקוד או יצירה ואיננו ממליצים על לימוד אנגלית בגיל הזה. (2)

בנוסף, עד גיל שבע אנו ממליצים להורים לילדים חד-לשוניים להעשיר את השפה העברית ככל הניתן על ידי קריאת ספרי ילדים, שיחות
בנושאים שונים, פעולות טבעיות משותפות כמו בישול או עשיית עבודות יד, שירים ומשחקים משותפים. ילדים צריכים להגיע לבית הספר
כשהם יודעים כ 15,000 מילים בשפה שבה לומדים (עברית או ערבית). כדי להגיע לעושר רב כזה באוצר המילים צריך חשיפה רבה לדברים
שציינו כאן. הילדים החד-לשוניים ילמדו שפות נוספות בבית הספר מכיתה ב' או ג' והשפה השנייה תירכש בצורה טובה על בסיס מוצק
של שפת אם (עברית למשל) עשירה ומגוונת.

 

קישור לפייסבוק בנושא דו-לשוניות

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר

נתינה

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. נתינה היא אחת המיומנויות החברתיות החשובות ביותר, והיא הרבה מעבר למעשה של נדיבות. למעשה, מחקרים

האומץ להתחבר

נכתב ע"י: ד"ר אנאבלה שקד אומץ הוא לא רק היכולת להתמודד עם אתגרים גדולים ומצבים דרמטיים.   הוא מתבטא גם ברגעים הקטנים והיומיומיים, שבהם אנחנו נדרשים

הצלחה חברתית

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. איך נוביל את ילדינו להצלחה חברתית? ומה תפקידנו ההורים והמורים בפיתוח היכולות החברתיות? מחקרים עדכניים

גיבור במסע חברתי

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. מוטיבים של אור וגבורהנמצאים לא מעט בעולם החינוכי והטיפולי.  המסר המרכזי הוא מוטיב הגיבור –

חברות צומחת "על העצים"

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. האם אי פעם עצרתם לחשוב איפה כל החברים מהעבר שלכם – מהצבא, מהלימודים, מהילדות? רבים

תפריט נגישות