הורות רפלקטיבית – היכולת להבין את עולמו הפנימי של התינוק והילד

הורות רפלקטיבית – היכולת להבין את עולמו הפנימי של התינוק והילד
חשיבותה, פיתוחה והעצמתה
מאת: הדר ברנט-פרידלר

הורות לתינוקות וילדים צעירים היא משימה מורכבת הדורשת מהורים להשקיע מאמץ רב בניסיון להיענות
ברגישות והתאמה לצרכי ילדיהם. קידום אינטראקציית הורה-ילד הממוקדת בצרכי הילד יכולה להתבצע על-ידי
פיתוח והעמקת יכולת רפלקטיבית הורית, שנמצאה כבעלת משמעות מכרעת בהתפתחותו הרגשית התקינה
של הילד. במאמר זה תוצג היכולת הרפלקטיבית ההורית, הגדרתה ודרכים למדידתה, והשפעתה על התפתחות
הילד. לסיכום תוצגנה שתי התערבויות טיפוליות מהספרות המקצועית שמטרתן להעצים את היכולת
הרפלקטיבית ההורית.


יכולת רפלקטיבית ומנטליזציה

מאמצינו לנסות ולהבין הן את עצמנו והן את סביבתנו נמנים על ההיבטים הטבעיים והמרכזיים של התפקוד האנושי
(Fonagy, Gergely, Jurist & Target, 2002). על מנת להבין זה את זה ולנבא התנהגות, אנשים מנסים להבין
מצבים מנטליים – כוונות, רגשות, מחשבות, אמונות ורצונות – הן של העצמי והן של האחר. תהליך זה מכונה מנטליזציה
(Slade, 2005). יכולת רפלקטיבית (Reflective Functioning) הינה ביטוי של היכולת למנטליזציה של היחיד
(Fonagy & Target, 1997).

המושג מנטליזציה הוצג בשנות ה-90 על ידי קבוצה של פסיכואנליטיקאים בעלי אוריינטציה התקשרותית
(Fonagy, Steele, Moran, Steele & Higgitt, 1991; Fonagy, Steele & Steele, 1991; Fonagy & Target, 1997; Fonagy et al., 1995 in Slade, 2005). מושג זה צמח מתוך תיאוריית התודעה – Theory of mind המתייחסת לתהליך ההבנה
והפרשנות של אינטראקציה חברתית בהקשר למצבים המנטליים של העצמי ושל האחר. היכולת הרפלקטיבית כוללת
את התהליכים הקוגניטיביים והרגשיים המשוערים להיות אלו העומדים בבסיס תיאורית התודעה (Öner, 2010).
מנטליזציה הבאה לידי ביטוי ביכולת הרפלקטיבית מייצרת אינטגרציה של ידיעה קוגניטיבית-רגשית; זוהי היכולת
לחשוב על רגשות ולהרגיש את המחשבות (Slade, 2005).

התיאוריה על מנטליזציה נמצאת בצומת שבין תיאורית ההתקשרות לתיאוריות פסיכואנליטיות ומהווה התקדמות
משמעותית בהבנה של התפתחותן של יכולות בסיסיות של ויסות עצמי וקשר בילדות המוקדמת
(Grienberger, 2006; Slade, 2005). במשך שני העשורים האחרונים מצויה המנטליזציה במוקד המחקר
והתיאוריה בשדות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית וההתפתחותית (ראו סקירה אצל Öner, 2010). ישנה הסכמה
נרחבת כי תהליך המנטליזציה, משמע יצירת משמעות ממצב פנימי, משרת כפונקציה בין-אישית מכריעה: הוא
מספק את האמצעי לגלות ולתת קול להיבטים מרכזיים של החוויה הסובייקטיבית, ומאפשר ידע עצמי עמוק ורחב
(Slade, 2005). תהליך זה עומד בבסיס התפתחותן של יכולות מרכזיות במבנה העצמי ובמנגנון הוויסות הרגשי,
ההכרחיות להבטחת היכולת לקיים יחסים חברתיים בעולם מורכב ורב לחצים (Fonagy et al., 2002; Slade, 2005, 2006).

להמשך הקריאה לחצו כאן

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

חרדת זרים

האם “חרדת זרים” היא מולדת?

יש תינוקות שמרגישים בנוח עם זרים ויש כאלו שלא (למשל מחייכים אליהם, מוכנים שהם יחזיקו אותם וכו’) – האם מדובר במשהו מולד או בחינוך של