“הם לא רוצים לשחק איתי”. איך לעזור לו?

שאלות ותשובות הלקוחות מתוך הפורום הישן של אתר “הגיל הרך”

שאלה – אסנת:

שלום רב,
בני בן 4 השנה צמח לגן טרום חובה עם ילדים שאין לו היכרות מוקדמת איתם כל החברים צמחו לגנים אחרים בישוב אחר.
בהתחלה היה לו קושי ביצירת קשר עם חברים (מאוד חברותי) לדוגמא : “הלכתי לארגז החול ואמרתי להם שלום קוראים לי ….
והם לא התייחסו אליי”.
לאט לאט נוצר הקשר עם המון תמיכה ושיחות הדרכה ממני והילד מאוד אוהב ללכת לגן ולצהרון.

1. בשבוע שעבר היינו במסיבת יום הולדת של ילדים מהגן ושמתי לב שאחד על אחד הילד מסתדר יופי במשחק אך ברגע ששניים משחקים
והילד רוצה שישתפו אותו במשחק ולא משחקים איתו הוא עומד בצד ופתאום צץ לו פרצוף חדש, פרצוף נעלב. שאלתי אותו- מדוע הפרצוף הזה?
“הם לא רוצים לשתף אותי”, אז אמרתי לו “תתפוס את הכדור, תיזום גם אתה הצטרפות למשחק”. הוא ענה לי “הם לא רוצים לשחק איתי”.

איך אני מתמודדת עם מצב כזה שלא היה בעבר? האם אני צריכה לשאול את הגננת האם יש מצבים כאלה בגן?
2. הגננת הקבועה בחופשת לידה והגננת המחליפה לאחר שיחה אקראית שקיימתי איתה שבוע שעבר אמרה לי שהיא מעירה לו הרבה
ובזמן מפגש קם המון ממקומו. האם זה מעיד על משהו?

תשובה – טליה:

שלום אסנת, אני ממליצה להתחיל משיחה בגן עם הגננת. שאלי אותה איך הילד מתנהג בגן, האם מצב רוחו טוב, האם הוא משתתף בפעילויות,
האם הוא מתנועע בזמן המפגש, האם הוא עדיין מקשיב למרות שהוא מתנועע, האם יש מפגשים בהם הוא מצליח לשבת בשקט מבלי להתנועע
ואם כן, באלו תחומים מדובר? האם הוא משחק עם ילדים אחרים או רק עם ילד אחד? האם ילדים מחפשים את קרבתו? האם הוא יוזם או הם
יוזמים? האם האינטראקציה חיובית? איך הוא מתמודד עם דחייה בגן הילדים? האם הוא חווה דחיה? האם יש הבדל בין משחק בתוך הגן
למשחק בחצר? קבלי מידע רב יותר וחזרי עם התשובות אלי.

אסנת:

טליה שלום,
בעצתך פניתי לגננת ושאלתי את השאלות שהעלית.
מצרפת את התשובות שלה:
1. בד”כ מתנהג טוב הוא מקשיב ופעיל בפעילות בגן. מכבד את חבריו. ויודע שכאשר הוא צריך מענה מאיש מבוגר בגן הוא יכול לפנות.
יודע לעמוד על שלו. ולשמור על עצמו.

2. בד”כ מצב הרוח שלו טוב במהלך היום. אך בימים האחרונים מגיע לגן קצת באיחור ומפספס את זמן המשחקים הדידקטיים בבוקר זה משפיע
עליו על שעת הבוקר הראשונה שלו. ברוב הזמן כאשר הוא נפרד מאבא הוא בוכה וקשה לו לשבת במפגש בוקר ולהשתתף. אך כאשר מגיע בזמן
שעות הבוקר עוברות לו יותר חלק.

3. רוב הזמן הוא משתתף בפעילויות
4. כן הוא מתנועע בזמן מפגש אך כאשר אני מבקשת ממנו לשבת יפה. הוא מקשיב ומתיישב.
5. כן הוא מקשיב לנאמר למרות התנועה.

6. כן לרוב בשעות הבוקר יותר קל לו לשבת. אני לא חושבת שהתנועות במהלך המפגש קשורות לנושא הנלמד אלא יותר לשעת הפעילות.
7. יש קבוצה של ילדים שבד”כ הוא משחק איתם. לרוב משחק עם חברים בני גילו(הצעירים שבגן)-
8. כן. בשבוע שעבר כאשר שאלתי את ילדי הגן מי לא בא היום מבין הילדים אז הילדים מיד ענו את שמו.(הילדים שהוא רגיל לשחק איתם.
9. במשחק חברתי היוזמה באה משני הצדדים גם ממנו וגם מחבריו..
10. האינטראקציה חיובית אך בזמן חצר הוא וחבריו הצעירים אוהבים מאוד לשחק במשחקי לחימה וכו’
11. אם הילדים פוגעים או לא מתנהגים אליו כמו שצריך הוא יודע לגשת אליי ולקבל עזרה.
12. הוא לא חווה דחיה בגן
13. כן במשחקים בגן הוא הרבה יותר רגוע ומתאים את עצמו למקום. ובחצר הוא יותר נפתח, יותר חופשי ולפעמים גם משתולל (לא שזה שלילי) .

טליה:

שלום לך, מתוך הדברים שהגננת מתארת, ניתן לראות שלילד יש קבוצת השתייכות בגן של ילדים בגני גילו שמחפשים את קרבתו.
הם משחקים ביחד והוא שמים לב לחסרונו כשהוא לא מגיע לגן.
ניתן לראות שחשוב מאוד להגיע מוקדם לגן כדי לאפשר לו זמן התאקלמות
בגן כל יום מחדש, כך שלא יחוש תלוש ושיוכל להתחיל את היום ויוכל להיכנס למפגש ברגל ימין.

לעניין התנועתיות במפגש- צריך לצפות בו כדי לראות אם תנועתיות זו שלו מצביעה על קושי מסוים. יתכן שהוא זקוק לתמיכה של איש צוות
כדי שיהיה מסוגל להתנועע פחות במהלך המפגש, למרות שלדברי הגננת אין זה מפריע לו להיות קשוב לנעשה במהלך המפגש.

לשאלתך בעניין יום ההולדת, יתכן שעדיין יש מצבים בהם אינו יודע כיצד להיכנס לתוך משחק קיים של ילדים אחרים ושם הוא זקוק לעזרה.
הגננת לא ציינה זאת, לפחות לא לפי שמה שכתבת. אך את ראית זאת ביום ההולדת. במצב כזה היה נכון לעזור לו להיכנס למשחק עם שאר
הילדים. לאחר יום ההולדת, כשמצב רוחו טוב ואינו עייף מידי, ניתן היה לשוחח על הסיטואציה שנוצרה ולחשוב ביחד איך ניתן להצטרף לקבוצת
ילדים שמשחקים יחד. אפשרי לו להעלות רעיונות ואם הוא מתקשה, כווני אותו לאפשרויות שונות.

תוכלו להתאמן על כך בגינה הציבורית עם ילדים בגילו או כשהוא מוזמן לחברים ונוכחים שם מספר ילדים. בכל פעם היי שם כדי לעזור לו
להשתמש בכלים שהציע בשיחה שלכם, במידת הצורך כמובן. העצימי אותו כשהצליח. ערכי לו הכנה לפני כל מפגש כזה כדי להזכיר לו איך
ניתן להתמודד במצב כזה ובמידת הצורך, ערכו שיחות קצרות בדיעבד כדי למצוא פתרונות לפעמים הבאות.

בהצלחה.

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

וויסות רגשי בגיל הרך

מהם רגשות? כיצד הם פועלים? כיצד רגשות מסייעים לנו ביחסים החברתיים שלנו? מהו וויסות רגשי וכיצד הוא מתבטא אצל ילדים בגיל הרך? כיצד יכולים הורים

“את לא יכולה לשחק איתנו”

שאלות ותשובות הלקוחות מהפורום הישן של אתר “הגיל הרך” שאלה – מאיה:   היי, בתי בת 3 ויש לה שתי חברות ממש טובות. בזוג הן

הבניית ילדות ותרבות הגן בגיל הרך

הבניית ילדות בגיל הרך – מה משמעותה? דברי פתיחה בכנס השביעי לזכרו של גדעון לוין  בנושא: תרבות הגן והבניית הילדות – הכוחות המשפיעים עליהן, 7.2.2017.

דו לשוניות אצל ילדים

דו לשוניות אצל ילדים – ד”ר אניטה רום בישראל כ-40% מהילדים גדלים עם חשיפה ליותר משפה אחת. זהו מצב שקיים במשפחות שאחד או שני ההורים

ראיון חברתי עם מאיר סידי

מאיר סידי, גנן חברתי “בתור גן חברתי יש בגן שלנו פחות תכנים ואנחנו שמים דגש על האספקט החברתי. אנחנו גן מאוד מדבר: הילדים משתפים רבות

אני רוצה שהילדים שלי יהיו כמוני

מאת: ד”ר עדה בקר תחילת גידול הילדים שלנו היא נקודת מפנה רצינית ביותר בחיינו. זה הרגע שבו אנחנו בודקים מחדש את המהות, הקיום, ההצלחה, הכשלונות,