שאלות ותשובות הלקוחות מתוך הפורום הישן של אתר “הגיל הרך”.

שאלה – יעל:

שלום, יש לי תאומים זהים בני 4. שנה שעברה היו בגן פרטי סה"כ 11 ילדים הלכו בשמחה והיו מאושרים במשך כל השנה.
השנה עברנו עיר והם בגן עירוני בו 25 ילדים עד 14:00. כרגע אני בחודש 9. כל השינויים לא עוברים בהצלחה ואנו נתקלים
בהמון בעיות. התנהגותם השתנתה בקיצוניות, בעיקר אצל אחד מהם שהפך מילד עליז וחברותי לילד עצבני, עצוב שאינו
מרוצה מכלום. שניהם מתלוננים על 2 ילדים בגן שמכים אותם ואומרים משפטים כמו" את חייבת לקחת אותי לגן אחר כי X
מכה", "למה בגן הזה מכים ובגן הקודם לא" "אני פוחד מ- X". הגננת טוענת שאין משהו חריג ביניהם ושתשים לב.

לטענתה ילדיי מתפרעים אחד עם השני, מציקים זה לזה, בעיקר הילד שיותר קשה לו שאף הכה היום את אחיו…
עד כמה ילדים בגיל הזה דוברי אמת? אני רוצה להאמין שמגזימים בעניין המכות כי זה כל היום מעסיק אותם. אני אומרת להם
שאני רוצה לשמוע על דברים נעימים שקרו בגן, על ילדים שכייף לשחק … והם חוזרים שוב ושוב על הילדים המכים אותם.

הם היו בחופש יותר משבועיים והכל היה בסדר. ברגע שנגמר החופש נהייה בלגן. הבוקר מתחיל בצרחות של לא רוצה ללכת לגן,
מצהריים שחוזרים בכיות ועצבנות בבית, בלילה מתעורר כמה פעמים ובוכה. אם ישן איתי הכל בסדר, במיטה שלו בעיות וזה דבר
חדש כי מאז ומתמיד היו נרדמים וישנים במיטתם.

מה עצתך להתמודדות טובה יותר עם המצב? בקרוב אצטרך להעדר מהבית ללידה וזו פעם ראשונה שישנו בלעדיי,
דבר שגורם לי לחששות רבים.

תשובה – טליה:

שלום יעל, שאלות להרחבה- איך הילדים מתנהגים בבית, כשהם חוזרים מהגן? האם הם קשובים לכם- ההורים? האם הם בודקים אתכם?
כיצד הם מתנהגים בינם לבין עצמם- עד כמה התנהגותם בבית דומה לזו שמתארת הגננת בגן? ובגן הילדים- מה הגננת מדווחת לגבי אותם
שני ילדים עליהם מתלוננים הילדים שלך? האם גם היא רואה את הקשיים עליהם מדווחים ילדייך או שהיא מתלוננת רק על הילדים שלך?

יעל:

בשבוע הראשון הכל התנהל בסדר בגן ובבית, החל מהשבוע השני שני הילדים התחילו להשתולל יותר בינם לבין עצמם. בזמן החופש נרגעו
והיו בסדר בבית. גם בימים האחרונים חל שיפור והכל בסדר בבית, קשובים.
אחרי שני לילות של בכיות חזרו להירדם ולישון כל הלילה במטה שלהם בלי לבוא אלי. הבינו שהתירוצים כמו כאבי בטן / חלומות רעים וכו'
לא מועילים.

הגננת דברה עם הילדים שלי וגם עם השניים האחרים והמצב השתפר בימים האחרונים מספרים לי דברים אחרים, כמו מה לומדים בגן,
שרים שירים, ולא מזכירים אותם ואת המכות כמו קודם, נרגעו מהנושא.

מה שקורה עכשיו הוא שאחד מילדיי מקנא באחיו, קשה לו עם המסגרת החדשה, היה לו קשה לקבל שמפרידים אותם בשולחנות האוכל,
בזמן מפגש, הסברתי לו שיכולים לשחק ביחד בגן וזה בסדר גם שכל אחד משחק עם חבר אחר.
הוא עדיין עצבני אם לא מצליח למשל בפעילות מסויימת כמו לשדך בשדכן צורח… אם משהו דורך עליו בטעות צורח, מציק לעיתים לילד
בגן או לאחיו.

טליה:

שלום יעל, כדי לעזור לילדים לחזור למצב של רגיעה לאחר השינויים שעברו, רצוי להקפיד מאוד על סדר יום קבוע, על הרגלים קבועים ועל
גבולות ברורים. הילדים ישענו על המוכר וישאבו ממנו את הבטחון גם אם כלפי חוץ לא תמיד יהיו מרוצים מהגבולות שתציבו
(למשל, להמשיך ולישון כל אחד במיטה שלו גם לאחר מעבר הדירה).

בגן הילדים,

חשוב שהגננת תהיה ערה לשינויים שהילדים עברו ושעתידים לעבור (הולדת אח) וחשוב שתיתן את דעתה יותר כיצד היא
תומכת בהם ועוזרת להם להתאקלם בגן, לחוש בו טוב ובטוח. למשל, העצמה של כל אחד מהם כשהם מתנהגים כראוי, לתת לכל אחד
מהם בנפרד תפקידים ובכך למשוך אותם למרכז העניינים ולהעצים אותם כשהם ממלאים תפקידים אלו, ליצור קבוצות משחק קטנות עם
ילדים אחרים ולתווך את המשחק בתוך הקבוצה כך שכל אחד מהם ילמד בהדרגה איך משחקים בצורה נעימה, מה מותר ומה אסור וכד'.

בבית,

חשוב שתקפידו על זמן איכות נפרד לכל אחד מהם. זהו זמן בו את או אבי הילדים מפנה זמן לאחד מהם (בכל פעם ילד אחר)
ומשחק רק איתו, לבד. הילד הוא זה שבוחר את הפעילות. הדגש כאן הוא על עקביות. לא מדובר ביום כיף, אלא בהקפדה יומיומית על זמן
איכות אישי לכל אחד מהילדים- עשר דקות, רבע שעה, חצי שעה. בכל פעם יהיה מדובר בזמן אחר, אך זמן האיכות יהיה קיים תמיד
ובכך- חשיבותו.

כל אחד מהילדים יחוש שיש לו פינה אישית, זמן אישי אתכם, דבר שיתרום לתחושת הרוגע של כל אחד מהם. במקביל הקפידו על פעילות
משותפת יומיומית, למשל הילדים חוזרים מהגן ואחד ההורים יושב איתם ומשחק עם שניהם. כשאתם עושים זאת, אתם ערים לדרך המשחקים
שלהם. תוכלו להעצים התנהגות נעימה, לעזור להם להתגבר על מכשולים לפני שהם מסלימים התנהגות שלילית, להציב גבול ברור כשאחד
מהם מתנהג בצורה לא נעימה כלפי אחיו. בכך תלמדו אותם איך מתקשרים אחד עם השני ותתרמו לתחושת הבטחון שלהם כי פיניתם להם
זמן משפחתי. אפשרויות נוספות- הקפדה על ארוחת ערב משפחתית יומיומית, בישול משותף לקראת הארוחה וכד'.

אם כל הגורמים המחנכים ישתפו פעולה ביניהם, הילדים יחזרו לחוש רגועים ובטוחים יותר. לכך דרושים עקביות וסבלנות רבה.
לקראת הולדת האח, כשתהיי בבית חולים, על האב להמשיך להקפיד על סדר יום קבוע, גבולות ברורים. הביאו אותם לביקורים קצרים כך
שיוכלו לראות אותך ושלא יחשבו שנעלמת להם. הכינו להם טבלה עם מספר ימי ההעדרות שלך, כשיום החזרה המשוער מצויין בצבע אחר.
הילדים יוכלו להדביק מדבקה בכל יום במשבצת המתאימה וכך ידעו מתי את חוזרת באופן מוחשי.

לאחר החזרה מבית החולים, המשיכו להקפיד על סדר יום קבוע וגבולות ברורים. הקפידו בכל אחר הצהרים כשהילדים חוזרים מהגן לפנות
את הזמן למשחק משותף איתם או אישי עם כל אחד מהם. עשו זאת גם אם תצטרכו להיעזר במבוגר נוסף שיטפל בתינוק בזמן המשחק עם
הילדים. המסר לילדים הוא שלמרות שחל שינוי, אתם ממשיכים להעניק להם את תשומת ליבכם. במקביל הקפידו על זמן משותף אחים-
תינוק חדש. למשל, ארוחת ערב משפחתית כשהתינוק בעריסה לצידכם.

בהצלחה, טליה פסטרנק-נוימן. יועצת הורים.