מאת: משה פולטורק
איש חינוך, גנן לשעבר בגן חברתי; וכותב דוקטורט אשר מתמקד בדיאלוג בצוות החינוכי ובקשרים שלו לאקלים החינוכי בגני ילדים
מקרה שבו אכפתי גבול באסרטיביות כלפי אריאל הוביל אותי למחשבה על אהבה וגבולות, ובעיקר על איך שהם נתפסים בגיל הרך.
אריאל התחיל לעשות צחוק עם כוס המים, מה שהשפריץ מים באזור. ביקשתי ממנו שיפסיק, הוא תפס את כל הסיטואציה בצחוק גמור
והמשיך אף יותר. הסברתי שזה לא מתאים להרטיב את הסביבה ואת אחיו במים ושכוס הזכוכית עלולה להישבר. לאחר כמה פעמים
שביקשתי ממנו להפסיק בנעימות, הסתכלתי אליו וביקשתי באסרטיביות ובקול מעט חזק יותר – תפסיק בבקשה עכשיו.
אריאל השפיל את מבטו והפנה אלי את גבו בפוזת הנעלב הידועה שלו.
התקרבתי, הנחתי את ידי על כתפו והוא נרתע בלי לומר דבר. אחרי כמה דקות לקחתי אותו בידיים והתיישבנו בסלון. הסברתי לו
שביקשתי ממנו כמה פעמים שיפסיק והסברתי לו למה. אחר כך אמרתי יותר חזק ואז הוא נעלב.
הדבר הבא שכדאי היה לעשות הוא כנראה לספר סיפור על ילד אחר, להסביר ממה האבא חשש ולשאול מה אבא שלו יכול לעשות כדי
שהוא יפסיק? אבל אני לא עשיתי את זה, אלא אמרתי לו – אבא תמיד אוהב אותך ורוצה שיהיה לך טוב, אבל אבא לפעמים אומר בקול חזק
ולפעמים גם אבא כועס. אמרתי לו, אתה מבין שאם אבא כועס הוא עדיין אוהב? הוא ענה: "לא, אבא כועס, לא אוהב".
שאלתי, ואם אבא לא כועס אז אבא אוהב? – "כן אבא אוהב".
זה התחבר לי עם העובדה שבגיל הרך התפיסה המנטאלית היא חד-מימדית. אם מישהו כועס הוא לא אוהב. הם לא מבינים מצבי רוח
או סיטואציות מיוחדות של לחץ וכו'. יתר על כן, הם לא מבינים שאבא כועס על מה שעשיתי, אלא בכל מקרה – אבא כועס עלי.
לכן, באופן כללי אני ממליץ להשתדל למתן כמה שניתן ביטויי כעס בכלל, ומכל שכן כעס כלפי הילד – הוא עשוי לתפוס זאת בצורה
קיצונית יותר ממה שהתכוונו.
יתר על כן בהקשר להצבת גבולות ההמלצות שלי:
א. בדיון אחרי הצבת גבול לשוחח עם הילד בצורה רגועה ולהסביר מה ראית שהוא רצה, מה אתם רציתם/מה חששתם שיקרה,
(ניתן להתייחס גם לכללים בבית), ומה שעשיתם ומה קרה כתוצאה מכך. ניתן לשאול מה הרגשת?
ב. בהזדמנות אחרת ניתן לספר סיפור על אבא/אמא וילד/ה אחרים, אבא חשש שהכוס תישבר אז ביקש מנחשון להפסיק ואחר כך
היה צריך להגיד לנחשון בצורה ברורה, אז אבא אמר חזק. מה אפשר לעשות כדי שאבא לא יצטרך להגיד לנחשון חזק?
(לעשות סימן מוסכם, שנחשון יקשיב וכו').
ג. הכרת וביטוי רגשות הם נושאים חשובים ביותר שכדאי לשוחח עליהם בנפרד. כדאי להרבות לדבר על רגשות, באמצעות סיפורים על
דמויות אחרות, סיפורים אישיים או באופן כללי (על כך אכתוב בפוסט נפרד). ככל שנעשה את זה נוכל לאפשר לילד להכיר ולבטא את
רגשותיו בתוך הסיטואציות השונות שהוא חווה במהלך היום ונוכל אף לשוחח איתו עליהם לאחר מכן.
