זוכרים את זהבה ושלושת הדובים ? “The Goldilocks Effect”

זוכרים את זהבה ושלושת הדובים?

אני רוצה קודם כל לספר לכם שזהבה הוא שם קצת מיושן לילדה שהייתה בעלת תלתלי זהב.

האם זה נשמע אחרת? “הילדה בעלת תלתלי הזהב ושלושת הדובים”.

 ושנית, מסתבר שישנו עקרון אנושי נפוץ הקרוי “העיקרון של הילדה עם תלתלי הזהב”
(The Goldilocks Effect).

קצת מפתיע, אבל ראשית, הנה הסיפור, בקיצור נמרץ. הוא שווה קריאה.

ילדה קטנה, בעלת תלתלי זהב –  הרי אנחנו כבר יודעים שבלונדיניות נהנות יותר –

נכנסת בסקרנות לבית שבו גרות שלוש נפשות: אבא דב, אימא דובה ודובי-דב הקטן,

ולכל אחד מהם, כך מגלה המתולתלת שלנו, יש מערכת נפרדת של חפצים – ארוחת בוקר, כיסא ומיטה.

זהובת התלתלים מנסה את כל אחד משלושת החפצים,

אבל מתקשה למצוא את זה שמתאים לה ביותר:

זה קשה לה מדי וזה רך לה מדי, זה קר לה מדי וזה חם לה מדי, זה גדול וזה קטן.

רק החפץ השלישי, זה ששיך לדובי-דב הקטן, מתאים לה בדיוק.

אז אולי אנחנו שומעים קול בראש שאומר לנו – “איזו ילדה מפונקת (אולי אפילו חוצפנית),

לא מספיק שהיא נכנסת ללא רשות לבית זר, יש לה גם מה להגיד על כל דבר”.

“The Goldilocks Effect”

אז אין לי מילה בעד להיכנס ללא רשות לבתי זרים,

אבל חוקרים מצאו שעקרון התלתלים הזהובים מתקיים אצל ילדים וגם אצל בעלי חיים:

הם יודעים באינטואיציה, בחוש ההישרדות שלהם מה מתאים להם ממש ממש בדיוק.

לא פלא שזהבל’ה רוצה להשתמש בחפציו של דובי-דב, שהרי הוא בדיוק בגודל (ובשלב ההתפתחותי) שלה!

העיקרון הזה של “ממש בדיוק”, הוא חיוני להישרדותם של ילדים ולהתפתחותם.

המוח מבקש לשמור על המערכות הגופניות, הרגשיות, השכליות וכמובן החברתיות במצב של איזון (הומיאוסטזיס),

ולכן באופן טבעי דוחה פעולות לא מתאימות או קשות מדי, שעשויות ליצור מתח או חוסר שקט.

הילדים שלנו יודעים לעיתים קרובות מה טוב בשבילם, גם אם אנחנו לא תמיד מבינים או אוהבים את הבחירה שלהם.

ואיך אנחנו כהורים יכולים להשתמש בעיקרון ה”בדיוק”?

ובכן, נדמיין לעצמנו, אם היינו מתארחים עם זהבה שלנו אצל משפחת קרובים שעירה וכרסתנית,

ומאכליהם של המארחים לא היו ערבים לחיכה, האם היינו דוחקים בה לאכול בכל זאת?

ועל פי אותו עקרון, אם היתה בוחרת להתחבר חברתית בקצב שונה משאר הילדים

או היתה מוצאת שפה משותפת רק עם חלקם, רק עם דובי-דוב?

מפתיע מה ניתן לגלות באגדות ישנות.

האם גם אצלנו, המבוגרים, עובד העקרון של “ממש בדיוק”?

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

15 תגובות

  1. נהדר. פעם ראשונה ששמעתי על goldilocks effect. זה מגיע מתחום מדע החינוך? אשמח לקבל קישור למאמר מרכזי שמדבר על האפקט.
    תודה
    צוף

  2. אהבתי את האנלוגיה בין הסיפור לצורך האנושי הבסיסי למצוא את ה”מתאים בדיוק”. זה מוביל אותי לשאלה, מה נכון יותר לאפשר לילד: את ההתאמה המדויקת או את הפשרה/גמישות – יכולת להתאים את עצמי למצב החדש. שגם בגמישות נשאף להגיע באופן טבעי לאיזון. אני חושבת שאנחנו כהורים/מחנכים אמורים לשאוף לכמה שיותר גמישות ויצירתיות כשילדנו עומד מול בחירה עצמאית (בכל תחום שהוא, רגשי, חברתי השכלי והגופני).

  3. זו בדיוק האמנות האנושית בכלל והאמנות ההורית בפרט ללוות תהליך שבו הילד מחזק גם את היכולת לדעת בדיוק מה הוא רוצה וגם לומד להתגמש באופן שישאיר אותו באיזון וביחסים קרובים עם אחרים.

  4. אז איך את מסבירה שאין ילד שלא יעדיף את מיטת הוריו הרכה והאוורירית או בעצם כל מיטה רכה, מלאת כריות ונוצות ופוכים מפנקים כאשר החוקרים ממליצים על מיטות קשות גב ללא כריות ולבטח ללא שמיכות מפנקות מחשש לחנק ומשום שגופם עודנו בתהליך של בנייה?

  5. הי צוף, יש הרבה מידע בוויקיפדיה ומשם הפניות לתחומים השונים משתמשים במושג. גיליתי שם מידע מעניין. שווה.

  6. הי כרמית, דווקא שינה במיטת ההורים היא התנהגות לגמרי מדויקת. רך, אוורירי, מפנק, חם, קרוב, מה עוד צריך?
    לעיתים, (ולפעמים לעיתים קרובות) מה שנכון ומדויק לילד לא בהכרח מתאים לגישה החינוכית הרחבה יותר שלנו כמבוגרים. וכאן מתחיל תהליך החינוך.

    לגבי מיטות קשות, שהחוקרים יסבירו…
    אבל בהחלט יש ילדים שיאהבו מזרונים יותר “קשים” או יציבים וגם זה בסדר.

  7. עדה יקרה, הפעם לא כ”כ אהבתי את הסיפור. אנחנו רוצים ללמד את הילדים שלנו ואת עצמנו קבלה.
    ביקור “אצל משפחת קרובים שעירה וכרסתנית” חוטאת לקבלת האחר והשונה.
    עינת גבע, מכון אדלר.

  8. ומה עם הלימודים בביה”ס? הכנת שיעורים? מבחנים?
    הילדים (רובם) לא אוהבים ברמה זו או אחרת. ילדים מעדיפים ממתקים (תרתי משמע).

  9. הי יהון,”שעירה וכרסתנית”- זה בטח שם עצם כללי. הישראלי הממוצע? יש חיה כזו?

    הילה, שלושת הדובים אכן היו במקור שלושה זכרים,את מתכוונת שאפשר למצוא גם קצת שוביניזם בקרב הדובי? בטח. מעניין מה שכנע את אנשי אגדות העם לשנות את המבנה המשפחתי.

  10. נאוה,
    אתגרים? קשיים? לעשות דברים שלא מתחשק לנו? בוודאי, זה חלק הכרחי מהחיים, והם שמביאים אותנו להשגים, ללמידה על כוחותינו האמיתיים, ללמידה גם לוותר וגם לראות צרכים של אחרים, ללמידה מה גורם לנו נזק (ממתקים למשל).

    אבל כל זה אינו צריך למנוע מבעדנו לדעת מה אנחנו רוצים, במדויק. הקול הפנימי שאנחנו לא רוצים להכחיד, כי הוא שמנווט אותנו בהרבה מקרים שבהם אנחנו עושים דברים לא מדויקים עבורנו רק בגלל שלא ידענו מה אנחנו רוצים באמת.

  11. אני חושבת שילדים יודעים מדויק לקרוא ולהרגיש מי אוהב אותם,מי חושש מהם,מי נמנע ,מי מפעיל מניפולציות,מיאמיי מולם…כן…הם זקוקים למציאות שלא תהיה תמיד נוחה בכדי להתפתח..אנחנו לא מתפתחים וגדלים נפשית ואמוציונאלית כשנוח לנו…אבל הם מדוייקים כלפי האחרים לא תמיד הילדים יודעים /מודעים לכוחות שלהן ופה המבוגרים נכנסים לתמונה….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

מעבר גן

שאלות ותשובות הלקוחות מתוך הפורום הישן של אתר “הגיל הרך” שאלה- אנונימית: טליה שלום, בני בן ה-3.9 עבר לפני שבוע לגן בוגר יותר, הוא עבר

התמודדות עם שינויים

שאלות ותשובות הלקוחות מתוך הפורום הישן של אתר “הגיל הרך” שאלה – חני:  טליה שלום, ברצוני להתייעץ איתך לגבי בתי הבכורה. בתי בת ה-4 התחילה