מאת: חגית נהיר ירון
זה נראה כמעט כזיכרון רחוק. אמצע חודש מרץ. הקורונה תופסת אותנו בהפתעה. מערכת החינוך נסגרת. כולנו יושבים בבית.
ההלם גדול. אני זוכרת ששלחתי הודעה בקבוצת הורי הגן- "מישהו מכיר תוכנה או אפליקציה שתאפשר לנו להיפגש מרחוק"?
התשובה הגיעה במהירות (הורים הייטקיסטים) – זום. כמעט לא נתפס שכמה ימים קודם לכן אם מישהו היה אומר לי תפתחי את
הזום, הייתי עונה לו שאני מעדיפה לצלם עם זום אוטומטי… מיד עשיתי מנוי, והתחלתי ללמוד תוך כדי תנועה את רזי המדיה.
הפעם, בסגר השני, כבר נתפסתי מוכנה. עוד בערב הורים ראשון (בזום כמובן, אלא מה) שהתרחש באוגוסט, אחד הדברים שאמרתי
להורים היה שבמידה והגן נכנס לסגר/בידוד, אנו עוברים מיד למתכונת "גן על ענן"- מודל הפעילות שגיבשתי כתוצאה מהפקת לקחי
הסגר הראשון. ואכן כך היה. מיד עם היציאה לסגר פרסמתי לוח מפגשי "גן על ענן".
באותו היום ממש, כשנכנסתי לפייסבוק כדי להתעדכן קצת, נתקלתי בתמונה שהעלתה אשה יקרה ואהובה (שהיתה עד לא מזמן אמא
בגן שלי), שמובילה מאבק בשם ועד גני הילדים הארצי, שבחרו לקרוא לו- "זום אאוט". מחאה נגד הזום בגני ילדים.
אז לאותה אם יקרה והרבה אחרים שכמותה אני רוצה לומר- אתם צודקים.
הזום אינו מתאים לגיל הרך. ובעיקר אינו מהווה שום תחליף לגן הילדים, הסביבה החינוכית שכל כך נחוצה לילדים שלנו, שמזמנת להם
כל כך הרבה התנסויות חשובות. אבל, בהתחשב שזה הכלי היחיד בידינו שמאפשר לנו לשמור על קשר כקבוצה, אני נחושה בדעתי
להמשיך ולהשתמש בו. כמובן שכמו כל כלי אחר- השימוש בו חייב להיעשות מתוך חשיבה מתמדת, תיקונים ושכלולים מתמידים,
ושימוש במשוב תמידי מצד ההורים. במילים אחרות- שימוש מושכל.
להלן מספר כללי אצבע שאני שומרת עליהם:
- זום בגיל הרך חייב להיות בליווי כמעט צמוד של מבוגר.
הוא לא יכול להיות פתרון להורה שרוצה להמשיך לעבוד בזמן שהילד מועסק על ידי הגננת. - כמעט הכרחי שהחיבור יעשה לא דרך הנייד- אלא דרך לפטופ או מסך טלוויזיה.
באופן הזה הילד יכול לראות במהלך הפעילות על מסך גדול שמאפשר לו צפייה בו זמנית בגננת ובחברים שלו מהגן שמשתתפים
במפגש. וזה בסופו של דבר אחד הדברים המשמעותיים במפגש. - המינון צריך להיות מותאם.
פעמיים בשבוע הייתה הבחירה שלי ושל הורי הגן. ומפגש קצר – לא יותר מחצי שעה. - הורים צריכים לדעת למה לצפות מצד הפעוט.
להוריד לגמרי לחץ. מבחינתי אם הזום פתוח ברקע והקטנצ'יק מסתובב לו בסביבה ומשחק עם כדור- זה נהדר.
מניסיון אני יודעת שילדים קולטים, סופגים ומפנימים בכל מיני מצבים- גם כשלמתבונן מבחוץ נראה שהם לא קשובים בעליל. - הקבוצה המשתתפת צריכה להיות קטנה- עד עשרה ילדים (תלוי בגיל ובילדים כמובן. גננת קשובה תדע מיד).
כשחזרנו לגן מהסגר הראשון ההשפעות של הזום שעשינו בזמן הסגר היו ברורות. הילדים היו לגמרי בעניינים. זכרו את החברים,
שחו בחומרים שהועברו במהלך המפגשים, והחזרה לשגרה היתה חלקה ונעימה.
איך זה מתבצע בפועל?
ההורים, שאת כולם שיתפתי במחשבותיי אודות הרציונל החינוכי שעומד לנגד עיני, מהווים שותפים חיוניים להצלחת המפגש.
חלק נכבד מהמפגש מוקדש להפניית הקשב של הילדים אל חבריהם למפגש, תוך התייחסות אישית.
"לירי תנופפי לשלום לחברים. מי רואה את לירי מנופפת לשלום?"
"טל תתחדש על התספורת. חברים שמתם לב שטל הסתפר?"
"זיו תרצה לשתף את החברים אולי מה הצעצוע שאתה מחזיק ביד?"
אלו הן רק קומץ דוגמאות.
כמובן שהכל צריך להיות ענייני וקצר.
החומרים המועברים הם אותם חומרים בהם אני משתמשת במפגשי הגן. אני עושה שימוש בשירים, ובהמון אמצעי המחשה.
משתדלת כל הזמן לחשוב איך להפעיל את הילדים מצידו השני של המסך, כך שלא יהיו צופים פאסיביים, אלא שותפים לעשייה.
כמובן שזה דורש תכנון, ארגון וחשיבה יצירתית. דרישות הסף על מנת להיות גננת טובה 😊.
למשל, כשרציתי לנגן עם הילדים בגווירו (למי שלא מכיר- כלי נגינה מעץ עם חריצים) ומקוש- ביקשתי מההורים שיכינו מראש
מסרק וכפית. במקום שופר בקשתי שיביאו למפגש גליל נייר טואלט ריק.
קערות וסירים משמשים לנו כתופים. כל מגבת מטבח יכולה להפוך למטפחת.
לא תמיד זה מצליח בדיוק כפי שרציתי. לכל ילד יש יכולות שונות לקחת חלק בפעילות זו. וגם לכל הורה.
אבל בשורה התחתונה- המאמץ משתלם. ועוד איך.
ילדה ששהתה בגאורגיה בתקופת הסגר לא פספסה מפגש, ולטענת האם אלו היו רגעי האושר שלה במהלך היום.
יש ילדים שמתיישבים מול המסך ומבקשים "גש עם גית" (מפגש עם חגית).
ויש כאלו שמסתכלים בעניין ולא משתתפים, ואחר כך במהלך היום שרים את כל השירים.
כמעט שכחתי-
להורים ניתנת הזדמנות לקחת חלק (גם אם קטן) בחיי הגן שלנו, ולספוג את האוירה. להיות קצת זבוב על הקיר (אני כהורה תמיד
רציתי להיות זבוב על הקיר בגן של הילדים שלי). שלא לדבר על להכיר את השירים והחומרים שאנו לומדים. הגן והבית מתערבבים
ומדברים את אותה שפה. כמעט מושלם… חבל שהמגפה הארורה הזו היא שמאפשרת את זה.
בהצלחה לכולנו וחזרה מהירה לשגרה.
