חיקוי – מבט חברתי

חיקוי – תקציר

המאמר הנוכחי בא להדגיש שלחיקוי תפקיד הרבה יותר רחב בחייהם החברתיים של ילדים. החיקוי קשור לצורך של ילדים להשתייך ולהשתלב בקבוצות שמסביבם.
החיקוי מושפע מהמוטיבציה החברתית של הילד ומהלחצים החברתיים המופעלים עליו בקבוצה. עובדה זו מסבירה את המצב
שלפיו ילדים מחקים את המודל שלהם לעיתים באופן סלקטיבי ולעיתים באופן מדויק. לכן, אנחנו
מציבים את המחקר ההשוואתי והתרבותי של החיקוי במסגרת פסיכולוגית-חברתית רחבה יותר וכך מחברים אותו למחקר על חיקוי, קונפורמיות, נורמטיביות וחברות בקבוצה. לכן, כדי להבין את הדרך בה נוצרת ומתוחזקת התרבות האנושית, עלינו להבין תחילה כיצד מידע מועבר על פני דורות באמצעות למידה חברתית, ובמיוחד, באמצעות חיקוי.

גישות לגבי תופעת החיקוי אצל ילדים

מחקרים עדכניים ( ויטמן ושות’ (2009 ) שעסקו בהבנת התופעה של חיקוי מדויק, הסבירו שחיקוי זה נובע מהצורך של ילדים להבין
את המרכיבים של ההתנהגות התרבותית. לעומתם, להלבין ושות’ (2009) טענו שכיוון שהילדים כיום גדלים בחברה עם עושר תרבותי
הם יכולים לחקות במדויק את התהליך שהם צופים בו, ואת החלק שאינו רלוונטי בפעולות אלה הם יכולים לנפות מאוחר יותר באמצעות
למידה פרטנית.

 להלבין ושות’ (2009) ניסו להסביר את קיומם של חיקוי, גם סלקטיבי וגם מדויק, בטענה שנראה שהם מתרחשים בגילים שונים:
בעוד שתינוקות נוטים לחקות באופן סלקטיבי, ילדים בוגרים ומבוגרים נוטים לחקות במדויק

אולם, במחקרים שערכו מלצוף (1988) ונלסון (2006) נמצא דפוס הפוך: פעוטות לעיתים מחקים במדויק ואילו ילדים ומבוגרים לעיתים
מחקים סלקטיבית (הורוביץ 2003).

מחברי המאמר מסבירים ממצאים סותרים אלה בכך שניתן להבין חיקוי רק בהקשר החברתי שבו הוא נוצר: כלומר, איך למידה חברתית קשורה
לצורך של הילד להשתייך לקבוצה.

חשיבותה של הקבוצה

הצורך שלנו להיות חלק מקבוצה הוא בסיסי מאוד ומוטבע בנו בשלב מוקדם של ההתפתחות
(אובר ושות’ 2009 באומיי סטר ושות’ 1995, ברואר, 2007 ).

זה מסביר את הצורך שלנו להשתלב בקבוצה, ולהידמות לשאר חברי הקבוצה  (פיסק, 2010 ).

מבט פסיכולוגי חברתי על חיקוי

מוטיבציה חברתית והלחץ להשתייך הבא בעקבותיה הם המפתח להבנת החיקוי אצל ילדים והייחודיות שבתרבות האנושית
(אובר ושות’ 2012 ).

כשמדברים על מוטיבציה צריך להבין תחילה מה מטרת הילד בסיטואציה: כשילדים מחקים פעולה כלשהי הם יכולים לעשות זאת או מתוך
צורך ללמוד את המיומנות או מתוך צורך חברתי. יתכן שכל צורך יעמוד בפני עצמו ויתכן שיהיה שילוב בין השניים. לעוצמה של הצרכים
ולשילוב ביניהם השפעה מכרעת על מה שהילדים מחקים.

להבנת החיקוי חשוב גם להתייחס ללחצים החברתיים בהם נתונים הילדים בתהליך החיקוי. הלחץ יכול להיות מופעל ישירות ע”י מודל החיקוי
או על ידי הקבוצה כקבוצה. מכאן שרמת ההזדהות של הילד עם המודל ועם הקבוצה חיוניים להבנת התנהגות החיקוי שלו, שכוללת גם
העתקה של דעות, עמדות ונורמות חברתיות.

מטרות שונות ביסוד התנהגות החיקוי

א. מטרות למידה

בצורות מסוימות של חיקוי, ילדים פשוט מבקשים ללמוד מיומנויות חדשות מהתבוננות בסובבים אותם. הילדים מתמקדים בהשגת תוצאה
מסוימת יותר מאשר באינטראקציה או בקשר עם המודל שלהם. זוהי צורת למידה אינדיבידואליסטית. קיימת תמיכה מחקרית שכשמטרת
הילדים היא למידה,
הם יחקו את התנהגות המודל בצורה סלקטיבית (יו וקושניר, 2011 ).

לעיתים, החיקוי יהיה נאמן למקור, והדבר תלוי במידה בה הם סומכים הן על יכולות השיפוט שלהם והן על יחסם ליכולת השיפוט של המודל
(טרנר, 1991). לדוגמה, כאשר יש לילדים סיבה לפקפק ביכולתם להשלים משימה כי בעבר הם התקשו בביצוע משימה דומה, הם נוטים יותר
להעתיק את הפעולה של המודל במדויק (וויליאמסון ומרקמן, 2008).

ב. מטרות חברתיות

ילדים עשויים לחקות מתוך מטרות חברתיות: למשל, הם רוצים להידמות למודל או לקבוצה החברתית באופן כללי, ללא כל ניסיון ללמוד
מיומנות חדשה. אולי הדוגמא המובהקת ביותר לכך היא כאשר מבוגרים מחקים את הגינונים של השותפים החברתיים שלהם (וארג, 1999):
למשל, במקום העבודה כפיפים מחקים את התנהגותו של הבוס. תופעה אותה ניתן לראות גם אצל ילדים, למשל, כשהם מחקים את התנהגותה
של הגננת.

חיקוי חברתי מסוג זה הוא לעתים, סוג של תקשורת: הילד המחקה מנסה להעביר מידע חברתי לסובבים אותו או מחקה את מודל החיקוי כשהוא
מבחין שהוא מביט בו. 

עמדה זו זוכה לתמיכה נוספת מהממצא כי ילדים מחקים פעולות לא רלוונטיות בתדירות גבוהה יותר כאשר האדם שהפגין אותן היה נוכח
בזמן המבחן (נילסן וריק, 2011). ישנם מסרים רבים שהחקיין יכול לתקשר דרך חיקוי. למשל, ללוות את המסר “אני מרגישה את הכאב שלך”
בהבעת פנים אמפטית (בלס ושות’ 1986). 

אחד המסרים החשובים של החיקוי הוא: “אני אוהב אותך”, או, ברמת הקבוצה, “אני אחד מכם” (קרפנטר, 2006) . ילדים מחקים גם כדי
להתקבל לקבוצה – זהו חיקוי אסטרטגי נפוץ יותר בקרב ילדים בוגרים יותר.

ג. שילוב מטרות למידה ומטרות חברתיות

למצבים מסוימים של חיקוי יש גם מטרות למידה וגם מטרות חברתיות. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא למידת נורמות קבוצתיות (טרנר, 1991),
כלומר, כיצד בקבוצה שאנו שייכים אליה אנחנו אמורים להתנהג. הוכחה לכך מגיעה מהממצא שתינוקות וילדים בגיל הגן, נוטים  להעתיק את
הפעולות של חברי הקבוצה שלהם ולא את הפעולות של חברים מקבוצות אחרות. הלמידה הזו כה עמוקה שכאשר מישהו מחברי הקבוצה מנסה
להתנהג אחרת, חברי הקבוצה ילחצו עליו להתנהג בהתאם למקובל בקבוצה, אך לא יעשו זאת למישהו

מקבוצה אחרת (טומסלו ושות’ 2008).

חלק מהנורמות החברתיות מובנות יותר לילדים הצופים כאשר המודל מפנה אותן כלפי אנשים מאשר כשהוא מפנה אותן כלפי חפצים.
למשל, רמזים לנורמות אלה המקובלות בחברה מקבלים הילדים מההורים ומהדרך בה ההורים שלהם מתייחסים לאנשים זרים. רמזים אלה
בונים את התייחסותם לזרים בעתיד.

לחצים חברתיים

כדי להבין את החיקוי של ילדים באופן מלא, אנחנו צריכים להסתכל מעבר למטרות של הילד המחקה ולשקול את המטרות של אחרים כלפיו.
חשוב לנו שהילד יעשה דברים בדרך שמקובלת מבחינה תרבותית, עד שלעתים קרובות אנו מפעילים עליו לחץ לחקות בדרך מסוימת.

לעיתים קרובות אנשים מפעילים סנקציות על הלומד בעיקר כשהוא שוגה, זאת בשונה משאר בעלי החיים. יותר מזה, גם כאשר הלחץ אינו
מופעל כסנקציה ברורה, עדיין הילד ירגיש את הלחץ מעצם נוכחות אנשים אחרים בסביבתו . 


פתרון הפרדוקס

הצגנו הוכחות מחקריות ברורות לכך שתהליך החיקוי אצל ילדים הרבה יותר עמוק חברתית מאשר סברנו עד כה, מה שמסביר את הממצאים
בספרות אודות התפתחות החיקוי שמצביעים לכאורה על פרדוקס: כאשר לילדים יש מטרה להיות כמו מודל החיקוי או מופעל עליהם לחץ חברתי
חזק לחקות, הם נוטים להעתיק את הפעולות במדויק. לעומת זאת, כאשר ילדים פשוט מבקשים ללמוד מהמודל, וסומכים על  היכולות שלהם,
וחווים לחץ חברתי קטן מהסובבים אותם, הם נוטים יותר להעתיק באופן סלקטיבי.

מסקנות

לאורך מאמר זה הדגשנו את ההתייחסות להיבטים החברתיים של החיקוי. 
אנו טוענים כי על מנת להבין את החיקוי צריך לבחון אותו בהקשר החברתי הרחב  וכי למניעים החברתיים וללחץ החברתי תוך אינטראקציות
החיקוי יש השפעה עמוקה על מה שהילדים מחקים. התייחסות לחיקוי בדרך זו עוזרת לפתור את הפרדוקס למה ילדים לפעמים מעתיקים פעולה
באופן מדויק ולעיתים באופן סלקטיבי.

זה גם מסביר מדוע ילדים מעדיפים לחקות אנשים מסוימים על פני אחרים, ומדוע הם נוטים יותר לחקות במצבים מסוימים יותר מאשר במצבים אחרים.
התייחסות לחיקוי בתוך מסגרת חברתית–פסיכולוגית רחבה זו מסייעת לנו להסביר את הייחודיות של התרבות האנושית, ומשרטטת עבורנו
את השורשים ההתפתחותיים והאבולוציוניים של מרכיב ההשפעה החברתית.

 

Over, H. &  Carpenter, M. (2013). The Social Side of Imitation. Child Development Perspectives. Volume 7, Issue 1, pages 6–11.

 

 

 

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

וויסות רגשי בגיל הרך

מהם רגשות? כיצד הם פועלים? כיצד רגשות מסייעים לנו ביחסים החברתיים שלנו? מהו וויסות רגשי וכיצד הוא מתבטא אצל ילדים בגיל הרך? כיצד יכולים הורים

“את לא יכולה לשחק איתנו”

שאלות ותשובות הלקוחות מהפורום הישן של אתר “הגיל הרך” שאלה – מאיה:   היי, בתי בת 3 ויש לה שתי חברות ממש טובות. בזוג הן

הבניית ילדות ותרבות הגן בגיל הרך

הבניית ילדות בגיל הרך – מה משמעותה? דברי פתיחה בכנס השביעי לזכרו של גדעון לוין  בנושא: תרבות הגן והבניית הילדות – הכוחות המשפיעים עליהן, 7.2.2017.

דו לשוניות אצל ילדים

דו לשוניות אצל ילדים – ד”ר אניטה רום בישראל כ-40% מהילדים גדלים עם חשיפה ליותר משפה אחת. זהו מצב שקיים במשפחות שאחד או שני ההורים