בהגדה נאמר: "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם. ואחד רשע. ואחד תם. ואחד שאינו יודע לשאול".

ארבעה טיפוסים של גישה לחיים.

בדומה לתורה, ארבעה דפוסי טמפרמנט (מזג) מצאו החוקרים כשבחנו איך ילדים מבצעים פעולות שונות

בחיי היום-יום שלהם.

טמפרמנט – למה חשוב לנו לדעת על הטמפרמנט של הילד?

כי הבנה של המושג הזה היא חתיכת הפזל שהרבה פעמים חסרה לנו לסיום ולפתרון של קושי
כלשהו שיש לנו עם הילד.

כדי להבין מה זה טמפרמנט בואו נסתכל על פעולה פשוטה שעושה הילד ונשאל:

מה הילד עושה? והתשובה יכולה להיות: בוכה, צוחק,

למה הוא עושה זאת? כלומר, למה הוא בוכה? והתשובה יכולה להיות כי הוא רעב, צמא, עייף,
רוצה דבר מה וכו.

והרבה פעמים אנחנו עסוקים רק בהבנה של שני המרכיבים האלה של ההתנהגות

אבל הטמפרמנט שואל שאלה אחרת לגמרי. הוא שואל:

איך הילד עושה את הפעולה? כלומר, איך הוא בוכה?

ועל כך יכולות להיות תשובות מגוונות מאוד:

בשקט, בעוצמה, בהסטריה, ביפחות, בטון עולה ויורד, בקול נמוך, בקול גבוה,

ללא הרף, מידי פעם, באינטנסיביות, בעדינות, בשקט, ביבבה ועוד ועוד.

יש מגוון גדול של אפשרויות איך לעשות פעולה כלשהי.

את הדרך בה ילד עושה פעולה כלשהי אנחנו מגדירים כ"סגנון התנהגות".

זהו הטמפרמנט או המזג. וסגנון ההתנהגות הוא דפוס קבוע בדרך שבה ילדים ומבוגרים מבצעים פעולות שונות.

שנים של מחקרים הביאו את חוקרי הטמפרמנט למסקנה שניתן להגדיר ארבעה דפוסי טמפרמנט:

ילדים גמישים / נוחים

ילדים הססנים / מתחממים לאט

ילדים תוססים / קשים

ילדים פעילים

לכל אחד מהטיפוסים יש מאפיינים ייחודיים, דרכים ייחודיות ליצור קשרים חברתיים

 ודרך ייחודית להשתמש במאפיינים שלהם בדרך שתקדם את התפתחותם.

כאשר הורים יודעים ומבינים את דפוס וסגנון ההתנהגות של ילדם, כלומר את הטמפרמנט שלו,

 גוברת היכולת שלהם ליצור איתו יחסים מתגמלים ולקדם את יכולותיו הרגשיות והחברתיות.

בואו נסתכל הפעם על דפוס הטמפרמנט של ילדים שנגדיר כהססניים ובעיקר מתחממים לאט:

ראשית, התגובות הרגשיות שלהם מתונות והם לא יגיבו בעוצמה לאירועים שונים.

לעיתים קרובות הם יהיו במצב רוח לא חיובי כי הרבה גירויים מפריעים להם והם יגיבו כלפיהם באי נוחות.

הם זקוקים לזמן רב כדי להסתגל לסיטואציות שונות, אפילו למשחק בחפץ חדש ובודאי למסגרת חינוכית חדשה.

ההסתגלות תהיה בקצב שלהם, אבל לאחר שיתחממו ויסתגלו הם יהיו הרבה יותר פעילים.

  איך דפוס ההתנהגות שלהם מתבטא בתחום החברתי?

 ילדים הססניים ירבו להמנע מאינטראקציה חברתית. אם לא ירגישו נוח, הם לא

 יתקרבו, לא לסיטואציה ולא לילדים. הם מרבים להגיב לילדים אחרים וגם למבוגרים בעוצמה נמוכה,

 ולכן הם לא כל כך אטרקטיביים לילדים אחרים. הזמן הארוך הנדרש להם להסתגלות

 גורם לכך שהם מרבים לפספס הזדמנויות מסוגים שונים כמובן בעיקר חברתיות.

 בגיל הצעיר ילדים אחרים (ומבוגרים) תופסים אותם כביישנים או חסרי בטחון,

 ובגיל בוגר יותר אחרים יתייחסו אליהם כאל סנובים.

  איך להתייחס לילדים חששניים:

 חשוב מאוד לא לדחוק בהם, במיוחד אנחנו ההורים שמרגישים אי נוחות עם תהליך ההסתגלות הכל כך איטי,

 בהשוואה לילדים אחרים.

 לא לחשוב שהקצב של אחרים הוא הנכון ושצריך להכתיב לילד שלנו את ההתייחסות שלו לסביבה.

 לעורר בהם בטחון עצמי, תחושה שדפוס ההתנהגות שלהם הוא תקין ומקובל,

 גם אם הוא שונה משל הילדים האחרים בסביבתם, שהם בסדר ושהם "שווים".

 והכי חשוב לזכור שכשהם מתחממים הם יכולים להסתגל היטב,

 ואחרי שיחושו בנוח הם יהיו מסוגלים להיות באינטראקציה יעילה עם ילדים אחרים

 ובסיטואציות שונות בחייהם.

 ובהגדה: האם זה הדפוס של התם או של זה "שאינו יודע לשאול?"

ועל שאר טיפוסי הטמפרמנט וכיצד לזהותם ולסייע להם  בספר "לגדל ילד חברותי"