כבד את אביך ואת אימך (לא כתוב "אהוב את אביך ואת אימך")

לאבי, שגדל בירושלים במשפחה חרדית, היתה אמירה שחזרה על עצמה בילדותנו בכל פעם שהתנהגנו שלא
כשורה, ענינו בחוצפה, התעלמנו, התנהגנו לא יפה.

הוא היה אומר: "אני לא מבקש שתאהבו אותי, אני מבקש שתכבדו אותי".

היו לו לכך סימוכין ברורים מאוד: "בעשרת הדברות לא כתוב "אהוב את אביך ואת אימך" אלא כתוב
"כבד את אביך ואת אימך".

הוא רצה שנבין שיש הבדל עצום בין שני הדברים.

הוא גם היה אומר שהדיבר "כבד את אביך ואת אמך" הוא היחיד הזוכה לתגמול: "למען יאריכון ימיך על פני האדמה".
הדבר מעיד על כך שהדיבר הזה הוא החשוב ביותר מבין הדיברות האחרות.

האם ההבחנה בין לאהוב לבין לכבד היא חשובה?  לחיינו, ליחסינו עם ילדינו, ליחסינו עם אנשים אחרים?

לאהוב את ההורים דורש מערכת רגשית מורכבת. לא תמיד ההורים דורשים מאתנו דברים שנוחים לנו, לא תמיד
הם מבינים אותנו, ולא תמיד הם עושים נכון עבורנו ובכלל. יש כל כך הרבה פעמים שקשה לנו לאהוב אותם…
או אפילו לחבב אותם.

לעומת זאת, כדי לכבד אין צורך באהבה. כדי לכבד יש צורך בהבנה של היררכיה. האדם מקבל את הכבוד כי
הוא הורה! מכוח מעמדו!

כך נשמרת מערכת יעילה ומשומנת של התנהלות שבה האדם הבוגר והמנוסה קובע את צורת ההתנהגות המקובלת
בכל מערכת יחסים.

כך המערכת המבוססת על כבוד מפחיתה עימותים, מפחיתה מאבקים ומשפרת את ההתנהלות היומיומית.

איננו יכולים לדרוש מאנשים אחרים שיאהבו אותנו. אפילו אם נאהב אותם, לא תמיד הם יחזירו לנו אהבה.
איננו יכולים להכריח מישהו לאהוב אותנו.

אבל, אנחנו יכולים לדרוש ולקבל כבוד. הכבוד איננו נובע מרגש של חיבה או אהבה, הוא נובע מהבנה של
המערכת החברתית.

יש כל כך הרבה אנשים בחיינו שאנו חייבים לכבד אותם אבל לא בהכרח לאהוב או אפילו לחבב אותם. ולחילופין,
מספיק שהם יכבדו אותנו:

הבוס או הבוסית בעבודה. הסגן של הבוס או הבוסית חברינו לעבודה, המורים של ילדינו. המוכרים בחנויות לא
אוהבים אותי? אוי ואבוי, אבל אם הם מכבדים אותי זה נהדר. המלצר או המלצרית בבית הקפה לא אמורים
לאהוב אותי, הם אמורים לראות אותי ולתת לי שירות.

ואם במערכות חינוכיות עסקינן, "אני לא חייב לאהוב את שאר הילדים בגן – לא חייב", אבל אני חייב ללמוד לכבד
אותם. כשגננת בגן אומרת "כולנו חברים" היא מדברת לא על יחסי אהבה וקירבה וחברות קרובה, אלא למערכת
יחסים הוגנת ומכבדת בין כל הילדים בגן.

"כבד את אביך ואת אימך"

הורים היום רוצים שהילד שלהם יאהב אותם ומוכנים בשביל זה לעשות הכל – לוותר לו, לקנות לו הכל, לוותר על
האינטרסים שלהם כדי שהילד יקבל את שלו, והרבה פעמים בתמורה לזה הם מקבלים ילד מפונק, שמתקשה
"להבחין" באחרים, מתקשה לעשות למענם או למען אחרים, לא מתעניין בהורים וגם לא אוהב אותם במיוחד.
הוא לא ממש יודע איך לאהוב אותם.

הרדיפה אחרי האהבה היא שיבוש של ההסתכלות על התפקיד ההורי, לגדל ילד להיות אדם ישר, הגון, חברותי,
אוהב אדם, מרוצה מעצמו ובטוח בעצמו, מממש את יכולותיו, זהו התפקיד ההורי.

בדרך שבה הורים מגדלים את הילדים כיום, זה לא תמיד מתממש, ובכל מקרה ילד צריך להכיר תודה להורים
על הדרך שבה גידלו אותו ולאן שהם הביאו אותו. שוב, לא אמרנו שהוא צריך לאהוב אותם.

אשמח מאוד לשמוע מה דעתכם.

אבל זכרו!  אתם לא חייבים לאהוב אותי אך אתם חייבים לכבד אותי, כי אני מאוד מעריכה ומכבדת אתכם.

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

4 תגובות

  1. אהבתי מאד את הפוסט. יחד עם זאת אני הייתי מדייקת קצת אחרת. יש כן מצוות ואהבת לרעך כמוך, אשר כמבן חלה גם כלפי ההורים, וגם כלפי אנשים שפוגעים בנו, וקשה לנו לאהוב אותם.
    אבל זה הניסיון והבחירה של כל אחד לפי דרגתו. כהורה אני לא יכולה לדרוש שיאהבו אותי, כמו שאני לא יכולה לדרוש מילדי לשמור שבת.
    זו הבחירה שלהם, אבל לדרוש שיכבדו אותי, זה כבר במסגת הגבולות ומערכת היחסים.
    לעניות דעתי.

  2. עדה, בניגוד לרוב מה שאת כותבת הפעם לא לגמרי התחברתי.
    אני לא ממש צריך שהילד יוקיר לי תודה, ולי כשלעצמי אין גם צורך בכיבודים כלשהם.
    האם את חושבת שיחסים בגובה העיניים והיעדר סמכותיות כלפיו זה משהו שפוגע בו?
    אני כן מחנך אותו להיות נחמד לזולת ולקבל סמכות של גננות/מורים.
    מה דעתך?

  3. אהבה הורית לרב קיימת גם אצל הורים שאינם קונים אותה אצל ילדהם. ההתרפסות של הורים מול ילדהם מגיע מהצורך ההורי בלבד ויוצרת יחסים ההפוכים מאהבה אמיתית. אהבת הילדים במקרה הנ"ל הינה אהבה חד צדדית ואגוצנטרית. אהבה אמיתי היא לראות את צרכי האחר ולשלב עם צרכי.
    המצב דומה גם במערכת החינוך, הרבה מורים שוברים את הגבולות ומתנהגים באופן לא מתאים מתוך הרצון שהתלמידים וההורים יאהבו אותם. תפקידנו כהורים וכמורים להדריך, להוביל ולהצמיח ולא לחפש את אהבתם בהתנהגות שטוחה. תפקידנו להראות להם את המעבר ולא להישאר בכאן ועכשיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

צהרון אוהב חברים

חשיבות התפתחות הכישורים החברתיים בגילאי הגן ותפקיד מובילת הצהרון ביצירת אקלים חברתי מאת: נופר ירושלמי- ספדה, יועצת חינוכית ומנחה חברתית. כישורים חברתיים כוללים מיומנויות המאפשרות

היי, תרצו להעמיק עוד לעולם המיומנויות החברתיות?
לקבל כלים, ידע, הכשרות ומענה מקצועי?
הקליקו למידע נוסף