למידה חברתית – מחקר אמהות ותינוקות

Mosier, C.E. & Rogoff, B. (1994). Infant’s instrumental use of their mothers to achieve their goals

Child Development 1994 Vol. 65, 70-79

למידה חברתית

למידה חברתית של התינוק נעשית לרוב בקרבתם או בעזרתם של אנשים אחרים.
במחקר זה נבדקו ניסיונותיו של התינוק להפיק מעורבות ותמיכה מצד האם כדי להשיג חפץ שאינו בהישג ידו.

בדר”ך כלל ניתן לראות לראשונה אפיזודות של שימוש בהורה בגיל 6 חודשים. מגיל 7-9 חודשים התדירות של
השימוש בהורה ובהירות הכוונה האינסטרומנטלית גובר במהירות. עולה היזימה ביצירת קשר עין ובסגנון התקשורת,
במחקר הסתבר שתינוקות מתחילים להשתמש באמצעים סימבוליים (למשל, הצבעה, הצעת חפץ וניד ראש כבר
בין הגילאים 6-9).

במחקר:
זוגות אם – ילד צולמו בוידאו בסיטואציות מובנות בהן החוקר הורה לאם לאתגר את התינוק להשתמש בתמרון
על מנת לזכות בגישה לצעצוע. כבר בגיל 6 חודשים תינוק משתמש באמו שימוש אינסטרומנטלי ב 36% מהמקרים.
בגיל 9 חודשים התינוק עושה זאת ב 67% מהמקרים ובגיל 13 חודשים, התמרון מגיע ל 78%.

64 תינוקות בגילאים 6-13 חודשים עם אימותיהן השתתפו במחקר זה. הצמד אם תינוק ייצג 8 קבוצות גיל
במרווחים של חודש. למשל: בובת מריונטה של פינוקיו, צנצנת פלסטיק פשוטה עם מכסה מתברג ובובה בתוכה,
ובובה קופצת על קפיץ בקופסא סגורה.

בתחילה, האם והתינוק שיחקו עם הצעצוע. אחר כך הרחיקה האם את מיקום הצעצוע מחוץ לטווח השגתו של
התינוק. מבטים ספונטניים המכוונים לפניה או ידיה של האם, על מנת לנהל את פעולותיה או לכוון את תשומת
ליבה לעבר מטרת התינוק.

♦ נשען קדימה
♦ מושיט יד
♦ מפיק קולות
♦ מסתכל באם ואומר אה
♦ מושיט יד בתנועת תפיסה סימבולית
♦ מצביע – ג’סטות, ווקליזציה ותנוחת גוף
♦ בקשה עם אצבעות פרושות ותנועת “תני לי”
♦ הגברת עניין ,למשל, חיוך
♦ השענות כלפי הבובה
♦ ווקליזציה

השימוש של הפעוט באימו כסוכנת כאמצעי להשגת מטרתו גובר עם הגיל בין 6-13 חודשים.
הממצאים מראים ניסיונות רבים והולכים לשימוש אינסטרומנטלי באם כבר מאמצע השנה הראשונה.
התינוק נוטה להיות אקטיבי ומכוון בניסיונותיו לווסת אחרים, כמו גם את עצמו בפתרון בעיות משותף.

תוצאות המחקר תומכות בדעה כי פעוט אינו רק מונחה ישירות על ידי מטרותיו, אלא גם מושפע מהצורך בסוכנים
חברתיים כמו האם, להשגת מטרותיו.

אין זה מפתיע בהתחשב בעובדה שהמטפל הוא אמצעי ידוע לפעוטות להשגת סיפוקים.
אינטראקציה חברתית יכולה לשמש קרקע פורייה להתפתחות הכוונות של הילד, כאשר הם לוקחים תפקיד
אקטיבי יותר בשימוש האינסטרומנטלי במטפלים ככלי להשגת מטרות.

לסיכום:
ממצאי המחקר תומכים ברעיון שאפילו פעוטות צעירים ביותר תופסים תפקיד פעיל בניהול פעילויות

משותפות ומווסתים את הניסיון של הפרטנר לטובת השגת מטרותיהם. כבר בגיל 6 חודשים הפעוטות מסוגלים
לשלב ניהול של חפץ במרחב וניהול אימם כסוכנת לגישה לחפץ.
אלה תורמים באופן אקטיבי לניהול המשותף של פעילויותיהם באמצעות השתתפות מודרכת.

למידה חברתית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

דו לשוניות אצל ילדים

ד”ר אניטה רום וורדה קרייזר M.A., קלינאיות תקשורת  ספטמבר 2020   כ-40% מהילדים בישראל גדלים עם חשיפה לשפה אחת או יותר. זהו מצב שקיים במשפחות

ראיון חברתי עם גלי בן סירה

ראיון חברתי עם גלי בן סירה, תל אביב, גננת בגן שורשים הדר יוסף. ראיינה: אוריה לוס מיטלמן.   גלי היא גננת מעל 10 שנים במגזר

אבחון וטיפול בדחיקת לשון 

אריאלה פישרונג-עבודי (M.A.) וד”ר אניטה רום   מהי דחיפת לשון או דחיקת לשון? הפה שלנו הוא איזור בו נמצאים אברים שונים (שיניים, לשון, שפתיים, חיך

וויתור ותיווך לענייני מחלוקות

מאת: משה פולטורק רציתי לדבר איתכם על הנושא של תיווך לילדים במצבי קונפליקט בכלל, וביתר דיוק לגבי הנושא של ויתור לחבר. לאחרונה כשהייתי בפארק השכונתי

להיות חברותי בגיל שלוש

מאת: משה פולטורק בארבעה החודשים האחרונים עברנו תהפוכות בניסיונות לבנות מסגרת עבור ילדינו. בהתחלה בנינו מסגרת באופן מלא, ואחר כך ניסינו לשלב אותה עם הלימודים

קשרים חברתיים בגיל הגן

מאת: משה פולטורק בימים האחרונים אחד מיסודות האני מאמין שלי התחדדו פתאום – כשקלטתי שלא משנה כמה אבא טוב ואיש חינוך מלומד ומנוסה – לעולם