מתי נכון לשבת בשיכול רגליים?

 

אחד הדברים המהנים והמעשירים בסדנאות שאני מעבירה של “להיות גננת חברתית” 

הם הסיפורים שמספרות הגננות על עבודתן בגן, בתחום החברתי.

אני רוצה לשתף אותך בסיפור אחד קצר, ואשמח מאוד לשמוע את תגובתך.

כשדברנו על כך שהגננת היא המודל ליחסים חברתיים עבור הילדים, הביאו הגננות מגוון של דוגמאות לדרך בה הן מתנהגות בגן, כך שילדים יראו וילמדו מה פירושם של יחסים חברתיים יעילים.

אחת הגננות, ורד, סיפרה על מצב שלכאורה הוא פשוט לחלוטין כרגיל ותראו כמה גדולה יש בו.

הילדים בגן שלה, כשהם יושבים למפגש בוקר, יושבים די בצפיפות, ולכן אם מישהו מהם רוצה לשבת בסיכול רגליים, כלומר רגל על רגל, הדבר מפריע לחברים. וורד מעירה על כך ומסבירה מדוע כה חשוב לשמור על יחסי חברות טובים, להתחשב במרחב ובנוחות של ילדים אחרים.

יום אחד היא שמה לב, שבמהלך המפגש היא עצמה יושבת בסיכול רגליים. מאותו יום הפסיקה ורד לשבת בסיכול רגליים.

פעמים רבות, אנו כמבוגרים, מרשים לעצמנו התנהגויות ואמירות שאיננו מאפשרים לילדים, ויוצאים מתוך הנחה שלנו מותר לעשות דברים שהילדים צריכים להימנע מהם.

אחת הדוגמאות הטובות היא השימוש שלנו כמבוגרים ב”שקרים לבנים”,  בעוד שאנחנו מקפידים מאוד עם ילדים בעת שהם “מעגלים פינות”. המוטיבציה של ילדים לעיגול פינות דומה מאוד לזו שלנו כמבוגרים בעת שאנחנו מעדיפים לשקר שקר לבן.

אני בטוחה שישנן עוד דוגמאות רבות לאירועים כאלה, קטנים ככל שיהיו, שמעמידים אותנו בפני הצורך לבדוק את המתאם שבין האמירות שלנו להתנהגויות שלנו.

את מוזמנת להגיב כאן בתגובות למטה.

 

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

מעבר גן

שאלות ותשובות הלקוחות מתוך הפורום הישן של אתר “הגיל הרך” שאלה- אנונימית: טליה שלום, בני בן ה-3.9 עבר לפני שבוע לגן בוגר יותר, הוא עבר

התמודדות עם שינויים

שאלות ותשובות הלקוחות מתוך הפורום הישן של אתר “הגיל הרך” שאלה – חני:  טליה שלום, ברצוני להתייעץ איתך לגבי בתי הבכורה. בתי בת ה-4 התחילה