אינטליגנציה חברתית, המושג הפחות מוכר ביחס לאינטליגנציה רגשית, עוסקת ביכולת להבין סיטואציות חברתיות, לזהות דינמיקות בין-אישיות, ולנווט במצבים חברתיים בצורה חכמה וגמישה.בעוד שאינטליגנציה רגשית מתמקדת בזיהוי וניהול רגשות, האינטליגנציה החברתית מתמקדת ביצירת חיבורים משמעותיים, בהבנת הקשרים בתוך קבוצות, ובשימוש במידע זה כדי לפעול באופן יעיל.
המונח "אינטליגנציה חברתית" נטבע לראשונה בשנת 1920 על ידי אדוארד לי תורנדייק, פסיכולוג אמריקאי מוביל, שתיאר אותה כיכולת להבין ולהתנהל עם אנשים אחרים בצורה נבונה ומועילה ביחסים בין-אישיים. תורנדייק, שנודע גם בזכות תרומתו לפסיכולוגיה החינוכית והתנהגותית, הציג את "חוק התוצאה" כבסיס להבנת תהליכי למידה וחיבורים חברתיים. באותה תקופה, ההשקפה הפסיכולוגית התמקדה בעיקר באינטליגנציה כללית (IQ), ולכן חקר אינטליגנציה חברתית נחשב חדשני ונועז.
עם השנים, המושג התפתח והחל להתפרש לכיוונים שונים, ביניהם זיהוי דפוסים חברתיים, הבנת רגשות, ושיפור יחסי גומלין בקבוצות. בשנות ה-90 של המאה ה-20, ד"ר דניאל גולמן (מחבר הספר אינטלגנציה חברתית) הרחיב את ההכרה באינטליגנציה חברתית כחלק ממודל האינטליגנציה הרגשית שלו.
כיום, אינטליגנציה חברתית נחשבת לאחת המיומנויות החשובות ביותר בעולם המשתנה, והיא נחקרת הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה הנוירולוגית, עם דגש על תפקידי אזורים במוח כמו האמיגדלה והקליפה הקדם-מצחית בהבנת סיטואציות חברתיות מורכבות.
על פי עודד צפרי (2011), אינטליגנציה חברתית משלבת פרשנות אישית – כגון הבנת שפת גוף ורגשות – עם פעולה אפקטיבית בקבוצה. היא נחשבת כישור קריטי בעולם של יחסי גומלין מורכבים, שיתוף פעולה ועבודת צוות.
מחקריו של ד"ר דניאל גולמן מדגישים את חשיבותה להצלחה בחיים האישיים והמקצועיים, כאשר אנשים בעלי אינטליגנציה חברתית נוטים להוביל קבוצות, לפתור קונפליקטים ביעילות, ולשמר קשרים לאורך זמן. אחד ההיבטים המרכזיים הוא "ניווט חברתי" – היכולת לזהות את צורכי הסביבה ואת הדינמיקה בין חברי הקבוצה, ולבחור כיצד לפעול בצורה מועילה לכלל. חשוב לציין כי אינטליגנציה חברתית אינה מולדת בלבד, אלא ניתנת לפיתוח באמצעות התבוננות, חקר דינמיקות קבוצתיות, והתנסות באינטראקציות מגוונות.
מחקרים מראים כי אינטליגנציה חברתית תורמת לפיתוח קשרים משמעותיים, אמפתיה, ויכולת להתמודד עם קונפליקטים וליצור סביבת עבודה או למידה תומכת. הבנת ההבדל בין אינטליגנציה רגשית, העוסקת ברגשות, לבין אינטליגנציה חברתית, המתמקדת בקשרים ודינמיקות קבוצתיות, מאפשרת לכל אחד ואחת מאיתנו לשפר את התפקוד החברתי ואת איכות מערכות היחסים שלנו.
אינטליגנציה חברתית אינה רק תכונה מולדת; היא כישור הניתן לפיתוח ולשכלול על ידי למידה והסתכלות מודעת על סיטואציות חברתיות. כדי להבין ולשפר את האינטליגנציה החברתית, יש להתמקד הן ברמה המקרו – תפיסה רחבה של דינמיקות חברתיות, והן ברמה המיקרו – הבנת אינטראקציות פרטניות.
הבנת סיטואציות חברתיות ברמת המאקרו:
- זיהוי דינמיקות קבוצתיות: כשאתם צופים בקבוצה, שימו לב מי מוביל, מי נסוג, ומה התפקידים שכל אחד ממלא.
- הבחינו באיזון הכוחות: האם יש חברים שתורמים למעגל השיחה ואחרים שנשארים מאחור?
- מיפוי תהליכים חברתיים: נסו להבין את הקשרים בין חברי הקבוצה – מי עובד יחד? מי עשוי לחוות קושי להשתלב? הבנת הרשת החברתית יכולה לעזור לזהות אפשרויות לעידוד שיתוף פעולה או למנוע קונפליקטים.
- מעקב אחר השפעת נורמות חברתיות: איך הקבוצה פועלת סביב חוקים ונורמות? האם יש ציפיות ברורות או תחושות עמומות שמובילות לפערים בתקשורת?
פיתוח אינטליגנציה חברתית ברמת המיקרו:
- הקשבה פעילה ואמפתיה: שימו לב לא רק למילים, אלא גם לטון הדיבור, שפת הגוף והבעות הפנים של הדובר. נסו לדמיין את עצמכם במקום האחר: "איך הייתי מרגיש בסיטואציה זו?"
- ניהול רגשות אישיים: זיהוי רגשות כמו כעס או תסכול שעולים תוך כדי האינטראקציה. שימוש בטכניקות של הרגעת הגוף והנפש, כמו נשימות עמוקות או מחשבה חיובית, כדי לשפר את התגובה.
- פיתוח יכולת השפעה וגישור: שוחחו עם אחרים מתוך גישה שמבינה את עמדתם אך גם מציעה פתרונות יצירתיים. עודדו אחרים להשתתף ולהביא את קולם, במיוחד את אלו שנוטים להישאר שקטים.
כיצד ליישם ולהתאמן על אינטליגנציה חברתית ביומיום? צפו ולמדו: קחו רגע להתבונן במצבים חברתיים בחיי היומיום – בישיבה בעבודה, בבית הספר, או באירועים חברתיים. שימו לב לפרטים: מהו תפקידו של כל פרט בקבוצה? כיצד הם משתלבים זה עם זה? תשקפו ותשפרו: לאחר כל אינטראקציה חברתית משמעותית, שאלו את עצמכם: מה עבד? מה ניתן לשפר?
עודד צפרי, כותב שאינטליגנציה חברתית מתבטאת ביכולת להבין ולפרש מצבים חברתיים על סמך תהליכים מנטליים ואישיים, כגון זיהוי רגשות, הבנת שפת גוף ותגובות של אחרים. ושם דגש על היבט הפעולה הקבוצתית: מעבר להבנה, אינטליגנציה חברתית עוסקת גם ביכולת להשתתף ולהשפיע על תהליכים קבוצתיים, כמו פיתוח תקשורת אפקטיבית, הובלה קבוצתית, וניהול קונפליקטים בצורה בונה.
ממליצה לקרוא. המאמר מצורף כאן.