פנג שואי בחדרי ילדים – עקרונות מנחים

פנג שואי
פנג שואי בחדר הילדים

מאת: ד"ר עדה בקר

יועצת התפתחותית לגיל הרך; יועצת פנג שואי

סידור הבית על פי עקרונות פנג שואי מקבל חשיבות מיוחדת בחדרי ילדים. ילדים מגיבים בעצמה על הגירויים החושיים השונים בסביבתם ולכן המרכיבים המוכנסים לסביבתם הם בעלי משמעות רבה בעיצוב התנהגותם. יתר על כן, איכות החיים שלנו קשורה במידה רבה באיכות החיים של ילדינו. מצד שני, כיוון שילדים מושפעים מאוד מרווחת המשפחה כולה, חשוב מאוד שהבית כולו יהיה מאורגן באופן הרמוני ושהילדים ירגישו בו טוב.

רגישות ומרחב אנרגטי

ילדים רגישים מאוד לאנרגיות בכלל ולאנרגיות שליליות במיוחד. זו הסיבה שילדים מרבים לפחד
מדברים "דמיוניים" כמו השדים או המפלצות מתחת למיטה. אפילו תינוקות מגיבים לשינויים באנרגיה,
הם רגישים לכל ניואנס בקולנו גם אם אינם מבינים את המילים. ילדים קשובים מאוד לטבע ולאנרגיה שלו;
עם השנים, אנחנו המבוגרים, מחניקים קשב זה עם תכתיבי התרבות שלנו. תופעה מעניינת המתרחשת
אצל נשים לפני לידה היא נטייתן לנקות את הבית בשבועות שלפני לידת התינוק. תופעה זו, הקרויה 'קינון',
שאולי נראית תמוהה למי שרואה אישה עם בטן של חודש תשיעי מקרצפת במרץ את ארונות המטבח,
מוסברת באופן פשוט על ידי הפנג-שואי: היולדת מנקה את הבית כדי לפנות מרחב לאנרגיות חדשות לקראת
בואו של תינוק.

ילדים, אם כן, זקוקים למרחב אנרגטי משלהם, וחדר הילדים הוא המקום בו הוא בא לידי ביטוי. מחקרים רבים
שנערכו בעשורים האחרונים התמקדו בדרך בה הורים משפיעים על התפתחות האישיות של הילד, אולם לדרך
בה משפיעה הסביבה הפיזית בבית על התפתחות הילד לא הוקדשה תשומת לב מספקת. הפנג-שואי מספק לנו
כלים ליצירת סביבה הרמונית שתענה על הצורך של הילד בביטחון פיזי ורגשי, בתחושת קבלה, בגרייה, בעניין ועוד.

להלן מספר עקרונות לצורך ייעוץ פנג שואי בחדרי ילדים:

המרכיב הבסיסי בעיצוב חדרי ילדים הוא הבנה וקבלה של עקרון השינוי וההתפתחות אצל ילדים. ילדים גדלים,
צורכיהם משתנים וחדר הילדים חייב להיות בתהליך מתמיד של שינוי ועיצוב מחדש. תשומת הלב שאנו מקדישים
לצרכיו המשתנים של הילד, והדרך בה אנו מכניסים שינויים מתאימים לחדרו מהווים תמיכה משמעותית
בהתפתחותו האישית. העיקרון המנחה הוא שהחדר צריך לשרת את הילד כיאות בכל שלב משלבי חייו.
למשל, מיקומו של חדר הילדים בבית משתנה עם השנים: לילדים בגיל הרך חשוב שחדרם יהיה קרוב לחדר השינה
של ההורים; ילדים קטנים אוהבים לישון עם אחים או אחיות בחדר אחד כיוון שהדבר משרה עליהם ביטחון.

בגילאים מאוחרים יותר זקוקים הילדים יותר לעצמאות, לפרטיות ולמרחב שאין בו השפעה גדולה מדי של אנרגיית
ההורים. ארגון החדר בכל הכרוך בחומרים, בצבעים, במרקמים, בגבהים ועוד תלוי גם הוא בגילו של הילד.
חדרו של תינוק נראה שונה לגמרי מחדר של פעוט, ומשתנה שוב כשהפעוט הופך לילד ומתחיל ללכת לבית הספר.
חדר שאינו תואם את גילו של הילד יוצר עיכוב בהתפתחותו. למשל, תארו לכם מה קורה לילד בן ארבע הישן עדיין
במיטת תינוק או שחדרו מלא בדובונים ובמוביילים, כי הוריו חשים שהוא עדיין קטן, ואילו ילד הגדל בחדר שבו
המשחקים, הצעצועים והספרים נמצאים רחוק מהישג ידו לומד לחשוב על עצמו כקטן וחסר-יכולת.כלל נוסף
בעיצוב חדר-הילדים הוא מתן אפשרות לזרימה נכונה של האנרגיה. הצ'י, שהוא אנרגיית החיים, צריך לזרום בקלות,
בעדינות, מבלי להיחסם, מבלי להיתקע ומבלי לאבד כוח. כלומר, עליו לשהות בחדר ולא לברוח ממנו מהר מדי.

אי סדר

אחד מחוסמי הצ'י הקשים ביותר הוא כמובן אי-סדר. ילדים הם, כידוע, "יצרני" בלגן בלתי נלאים, אך גם ההורים
תורמים לו לא מעט. הורים רבים ממלאים, את חדר-הילדים בכמויות גדולות של צעצועים ומשחקים, ומקטינים על-ידי
כך את המרחב הפיזי והרגשי שבו הוא יכול להביא את עצמו לידי ביטוי. בנוסף לכך, ריבוי צעצועים המתאימים לגיל
צעיר יותר מניא את ההורים מלקנות משחקים או צעצועים חדשים, מתאימים יותר. כדאי להימנע מלאגור צעצועים
ישנים ובהם צעצועים שבורים, פזלים שחלקיהם חסרים ועוד, ולעשות מנהג קבוע של תרומת צעצועים ישנים או
מיותרים לשכנים, לקרובי משפחה צעירים יותר או למוסדות מתאימים. כמו כן כדאי לשים לב לחללים שונים
שנוצרים בחדר הילדים כמו, למשל, החלל שבין הארון לבין התקרה. לעתים קרובות מתמלאים החללים הללו
בחפצים מיותרים (במילים אחרות – ג'אנק). חשוב לפנות אזורים אלה, ואם אפשר, לסדר בהם תאורה או צמחייה,
אפילו צמחייה מלאכותית. מאפיינים נוספים של צ'י גרוע הם שטיחים מקיר לקיר, פינות מחודדות, מגרות שקשה
לפתחן, ידיות דלתות גדולות מדי, רצפה רטובה וכל חפץ אחר שמהווה סכנה לילד.

הילד קולט את הצ'י בעולמו על ידי מערכת החושים. כדאי לברר את ההעדפות החושיות של הילד ולספק לו גירויים
מתאימים: טקסטורות שונות, מרחב ללא הפרעות, רהיטים שמאפשרים תנועה סביבם, מוביילים מתנועעים,
מוסיקה ומגוון של כלים מוסיקליים, ריחות מסוגים שונים, ועוד. מידע חושי מגוון מחזק את הקשר של הילד לחיים.

יין ויאנג


אנו נוהגים לחלק את חדרי הבית על פי הפונקציות שלהם, כלומר – אזורי יין כחדרי שינה, ואזורי יאנג כאזורי פעילות.
חדר הילדים, לעומת זאת, מלבד היותו קטן מאוד הוא גם משרת פונקציות שונות. מתרחשות בו פעולות יאנג – משחק,
הכנת שיעורים, אירוח חברים ועוד – ופעולות יין כמו מנוחה ושינה. עירוב זה מקשה על ארגונו בצורה הרמונית. אחד
הפתרונות הוא להפריד במידת האפשר בין אזורי החדר. לוודא שפינת השינה, למשל, תהיה רכה ונעימה ומרוחקת
מאזור המשחק. אפשר ליצור הפרדה בין חפצים נגישים לבין חפצים מאוחסנים כשהנגישים נמצאים באזור היאנגי, והמאוחסנים – באזור הייני, כדי שלא יפריעו לשנת הילד.

פתרון נוסף הוא הפרדה בין האזור המואר לאזור החשוך, כך שהאזור הקרוב לחלונות, למשל, יהיה אזור פעילות מואר,
ואילו אזור השינה יהיה ליד קיר שאין בו חלון. במקומות בהם ניתן לעשות זאת, כדאי להפריד בין חדר השינה של הילדים
לבין חדר המשחקים. צבע הוא מכשיר מרכזי לאיזון בין ין לבין יאנג בחדר הילדים. למשל, אדום הוא בדרך כלל צבע יאנגי
שמעורר ומפעיל. יחד עם זאת, יש הבדל בין אדום של מכונית מכבי אש לבין צבע טרה-קוטה. תחילה יש לבחור את הצבע
ואז יש לבחון את איכויות היין והיאנג של גווניו. בכל צבע קיימת האפשרות לבחור בגוון יותר ייני או יותר יאנגי.

היצרנים נוטים לייצר חפצי ילדים עם צבעים יותר יאנגיים. ילדים רבים מפיקים תועלת מסביבה יאנגית אבל יש גם ילדים
רבים שהדבר גורם להם לגירוי יתר. בדרך כלל עדיף להשתמש בצבעים יותר ייניים. ככלל, ניתן לאזן את הנטייה הטבעית
של הילד על ידי הכנסת מרכיבים הפוכים לאישיותו של הילד אל סביבתו. למשל, אם לילד יש בעיות של דימוי עצמי או
אם הוא ביישן, ייתכן שכדאי לעצב חדר עם מעט יותר יאנג. לעומת זאת, אם יש צורך להרגיע ילד פעלתן יתר על המידה
כדאי להשתמש בצבעי יין. הצבעים המועדפים הם חמים, כמו ורוד "מלוכלך" או אפרסק דהוי – צבעים רכים ופסטליים.
יש להימנע במיוחד מלבן ומצבעים קרים.

מיקום הרהיטים:

המיטה: למיקום מיטת הילד יש השפעה מרבית על איכות השינה שלו (ושלנו). לכן, חשוב להקפיד שהמיטה לא תמוקם
מתחת לקורה, שלא תוצב בקו ישר עם הדלת ושתהיה לה תמיכה לפחות משני קירות. חשוב שהראש או הרגליים לא
יפנו ישירות לחדר שירותים (הדבר נכון גם בחדרי שינה של ההורים). אם חדר השירותים צמוד לחדר הילדים חשוב
מאוד שהדלת תהיה תמיד סגורה. אם אפשר, רצוי שהילד לא יישן מתחת לחלון, או שהחלון יוסתר באמצעות וילון
במהלך הלילה. כדאי כמובן שמיקום מיטת הילד וכיוון הראש בעת השינה ייקבעו גם על פי הקואה שלו והכוכבים
המעופפים המתאימים. רצוי שילדים לא יישנו במיטת קומתיים: לילד שישן במיטה העליונה חסרה יציבות ותחושת ביטחון,
ואילו הילד שישן במיטה התחתונה מאוים על ידי גוש גדול מעליו. כמו כן, מבנה המיטה מפריע לזרימה טובה של האנרגיה.

מיקום שולחן הכתיבה צריך לענות על ארבעה קריטריונים שלא תמיד ניתן לעמוד בכולם, אבל כדאי להקפיד על רובם.
ראשית, יש למקם את השולחן כך שלא יעמוד בקו הדלת; שנית, יש לוודא שהילד יישב ליד השולחן כשפניו אל הדלת;
שלישית, יש לדאוג שפני הילד יפנו לכיוון המיטבי עבורו (על פי הקואה שלו), ולבסוף כדאי שהשולחן יפנה לעבר כוכבי
מים טובים המקדמים למידה.
כמו-כן, רצוי לא להשתמש בשולחנות כתיבה שמעליהם ספריות. ילדים ממעטים להכין
שיעורים ליד שולחנות כאלה בגלל חסימת הצ'י מתחת למדפים ועקב הפיכת המדפים שמעל ראשו של הילד לחצים מורעלים.
חשוב שהשולחן יהיה נקי מניירת, מצעצועים, מאביזרי קישוט וכולי.

שדות אלקטרומגנטיים:

כדאי ורצוי להימנע מלהכניס מכשירים חשמליים לחדרי שינה בכלל ולחדרי הילדים בפרט. טלוויזיות, מחשבים, מערכות
סטריאו, כולם יוצרים שדות אלקטרומגנטיים המפריעים לתפקוד תקין במשך היום, ובמיוחד לשינה רגועה בלילה. רצוי,
כאמור, לא להכניס מכשירים כאלה לחדר השינה; אבל אם מרגישים שמוכרחים, יש להוציא את התקע לקראת השינה.
בנוסף לכך, כדאי להמעיט בצפייה בטלוויזיה ולא להפוך אותה לשמרטף, בעיקר כיוון שאין לנו שליטה על המסרים
הבעייתיים המועברים בה.

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

צהרון אוהב חברים

חשיבות התפתחות הכישורים החברתיים בגילאי הגן ותפקיד מובילת הצהרון ביצירת אקלים חברתי מאת: נופר ירושלמי- ספדה, יועצת חינוכית ומנחה חברתית. כישורים חברתיים כוללים מיומנויות המאפשרות

היי, תרצו להעמיק עוד לעולם המיומנויות החברתיות?
לקבל כלים, ידע, הכשרות ומענה מקצועי?
הקליקו למידע נוסף