ניסוי המרשמלו – ציפור אחת ביד או שתיים על העץ

ניסוי המרשמלו

לפני שנים בלימודי המבוא לפסיכולוגיה התפתחותית למדנו על ניסוי המרשמלו המרתק הזה.

צפינו בתדהמה בסרטון שתיעד את הניסוי ותהינו איך אנחנו, כילדים וכמבוגרים, היינו מגיבים.

לכל אחד מאתנו היתה כמובן תשובה משלו.

לאחרונה גיליתי לשמחתי ביוטיוב סרטים שמתעדים את ניסוי המרשמלו ואני רוצה לשתף אתכם בו.

 ולא אחזיק אתכם יותר במתח. אז, מהו ניסוי המרשמלו.

את הניסוי המקורי ערך בשנות ה-60 של המאה הקודמת פסיכולוג, ד"ר מישל, מאוניברסיטת סטנפורד.

במסגרת הניסוי הוא הכניס לחדר הבדיקה ילדים בגיל הגן  והציג בפניהם מרשמלו (החומר הלבן והדביק הזה) אחד על צלחת.

 הוא אמר להם שהוא חייב לעזוב את החדר והבטיח שאם ימתינו בסבלנות (לא נאמר לילדים כמה זמן)

 ולא יאכלו את המרשמלו האחד עד שישוב יזכו לקבל ממנו מיד מרשמלו נוסף.

להפתעת החוקרים, ילדים רבים הצליחו להתאפק ולחכות שהנסיין יחזור עם המרשמלו השני.

אבל לא כולם. היו ילדים שמיד עם יציאת הנסיין מהחדר חטפו את המרשמלו ובלעו אותו. א

חרים התמודדו זמן מה ואחר כך נכנעו לפיתוי.

במעקב שנערך במהלך השנים אחר הילדים התגלה כי לאלה שהצליחו להמתין דקות ארוכות עד שישוב הנסיין

 ויזכו לקבל ממנו מרשמלו נוסף היה סיכוי גבוה להצליח בדרכם החברתית, האקדמית והמקצועית.

 לעומתם, אלו שמיהרו  לאכול את המרשמלו האחד נטו לקשיים התנהגותיים ולימודיים.

האם ניסוי קצר כזה יכול לנבא בהכרח כישלון בחיים, כנראה שלא, אבל הוא כנראה יכול לנבא חיים קלים יותר.

ניסוי המרשמלו הגאוני וגם המצחיק הזה מעלה כמה שאלות עקרוניות בחינוך וגם בטבע האדם

 כי הוא עוסק בשני מרכיבים מרכזיים בחיינו: איפוק ושליטה עצמית.

 והעשורים האחרונים הפכו את שני המרכיבים האלה לעוד יותר חשובים בחיינו,

 כי התרגלנו לסיפוקים מיידיים ולצריכה מוגברת ולא תמיד הכרחית.

 דברים שלא מספקים אותנו נזנחים במהירות,

מרכיבים שאנו לא מצליחים להשיגם מיד נרכשים בדרכים פחות הוגנות או מעוררים מיד התנהגות כועסת או אף תוקפנית.

והשאלה היא גם מה נדרש מילד בן 4 כדי שיוכל לעמוד בפיתוי כה גדול

 ובעצם מה נדרש מאיתנו כדי שנגדל ילד שעומדים בפיתויים שונים

 המבטיחים תגמול מיידי: חומריים, רגשיים, פיזיים, סמים, אלכוהול

והאם כל זה באמת יכול לנבא הישגיות, פופולריות והצלחה כמו שטוען המחקר?

והנה גם מבחן למבוגרים:

   

ו… הי, אל תנסו את זה על הילדים.

אשמח מאוד לתגובותיכם.

 עדה

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

3 תגובות

  1. עדה שלום,
    אני נהנית ומפיקה רבות מהפוסטים שאת שולחת.זה מעורר בי מחשבות לגבי ההורים והילדים שאני נפגשת עימם באופן מקצועי וכמובן גם כאימא לשני בנים שובבים.הסרטון מצחיק ביותר ומהנה. תודה.אורנית,עו"ס קלינית.

  2. עדה שלום

    את מוסיפה לי ידע רחב ותרומתך נהדרת עבורי, הן כאמא לילדים קטנים בגיל הגן והן כאשת מקצוע. המשיכי בעשייתך המוצלחת. אני מחכה למיילים, מ חכימה ונהנית.
    כל טוב
    יפעת מזרחי – עו"ס קליני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר

נתינה

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. נתינה היא אחת המיומנויות החברתיות החשובות ביותר, והיא הרבה מעבר למעשה של נדיבות. למעשה, מחקרים

האומץ להתחבר

נכתב ע"י: ד"ר אנאבלה שקד אומץ הוא לא רק היכולת להתמודד עם אתגרים גדולים ומצבים דרמטיים.   הוא מתבטא גם ברגעים הקטנים והיומיומיים, שבהם אנחנו נדרשים

הצלחה חברתית

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. איך נוביל את ילדינו להצלחה חברתית? ומה תפקידנו ההורים והמורים בפיתוח היכולות החברתיות? מחקרים עדכניים

גיבור במסע חברתי

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. מוטיבים של אור וגבורהנמצאים לא מעט בעולם החינוכי והטיפולי.  המסר המרכזי הוא מוטיב הגיבור –

חברות צומחת "על העצים"

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. האם אי פעם עצרתם לחשוב איפה כל החברים מהעבר שלכם – מהצבא, מהלימודים, מהילדות? רבים

ADHD חברתי

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. הגיע הזמן לנפץ מיתוס "קשיי קשב הם לא רק בהיבט הלימודי"! נכון שבפעמים רבות סימן

תפריט נגישות