ראיון חברתי עם מיכל טל

מיכל טל

ראיון חברתי עם מיכל טל, גננת בעלת גן פרטי בתל אביב, בנושא טיפוח היחסים החברתיים בגן (גילאי 3)

מראיינת: עדה בקר.

 

אסיפת הורים

  • האם ערכת אסיפת הורים במהלך השנה?

    פעמיים עד כה, ובשבוע הבא תהיה השלישית לסגירת השנה והכנה לשנה הבאה.

  • מה היו התכנים?

    בראשונה – הכרות עמי ועם הצוות, ניסיתי להעביר תפיסות עולם חינוכיות, ומידע על הגן מבחינה טכנית.
    הפגישה השניה היתה מובנית יותר. הפעם הכנתי על פלקט את כל הנושאים עליהם נדבר. הרחבתי יותר על ערכים חינוכים בגן,
    דברנו הרבה על כשורים חברתיים שהם ערך חשוב בחיינו. השקעתי הרבה בלהעביר מסרים חברתיים – להדגיש כי בגיל הזה הידע
    שהילדים צוברים בגן הוא בנוי על מיומנויות, ואילו הידע הכללי-האינטלקטואלי חשוב בעיני פחות. הרביתי בדוגמאות. והזמנו הורים
    להיות שותפים לקהילה של הגן. כמובן שהפגישה הזאת גם הוותה מקום להעלות בקשות וענינים שעמדו על הפרק בהקשר ליחסים
    בין הורים לצוות.

 

  • האם הצלחת להעביר את המסרים החינוכיים או המסרים החברתיים?

    השיחות עם הורים לגבי הערכים החינוכיים שהם אחד בעיני עם החברתיים נעשים מרגע המפגש הראשון עם הורה. כלומר הורה
    שבא להתעניין בגן שומע ממני ראשית, על תפיסת העולם החינוכית, על הערכים החשובי. אחר כך אשיב לו על השאלות הטכניות.
    כך גם הקשר שלי בנוי עם ההורים דרך מיילים שבועיים ודף פייסבוק המתאר את הלך הרוח והנעשה בגן עם דגש על ההסתכלות
    הערכית לעשייתנו.אני חושבת שגם מפגש אמצע השנה עבר בדרך זאת.

 

  • איך היו התגובות של ההורים – מה מידת שיתוף הפעולה?

    הרגשתי שהורים יצאו מחוזקים ומחוברים יותר לעשיה בגן. היו תגובות מהורים ששתפו כי שמחו לשמוע ולראות את הצוות כולו
    יחד באותו עניין.

 

  • מה לדעתך החשיבות שההורים בגן מייחסים ליכולות החברתיות ולרכישתן במהלך הילדות והבגרות כאחד?

    אני חוששת שרבים מההורים אינם יודעים לשים את המחשבות החברתיות במילים ולהציב זאת לבד כערך חינוכי, אך אני שומעת
    הורים רבים שבאים להתעניין בגן כי הם שמחים לשמוע גננת שמציגה את הגן מתוך תפיסות עולם. כלומר רוב הגננות מציגות את
    הגן שלהן בשלל מילים המייצגים חם אהבה וענינים טכנים. ואילו כאשר אני מעבירה את תפיסת העולם החברתית שלי, אני רואה
    שמחה והבנה. ואז הם מגיבים: , את כל כך צודקת". כך שהורים תמיד רוצים לדעת שהילד שלהם משחק עם עוד ילדים והוא לא לבד.

    כשאני מסבירה שלתוך העולם החברתי מתחברים כישורים חברתיים, כישורי שפה ושיח – הם מאוד מרוצים. השנה עוזבת משפחה
    אחת בלבד שידוע לי כי לאם קשה שאני לא משקיעה זמן רב בלמידה. היא רוצה שילדה ילמד, יגיע עם דקלומים
    מרשימים
    מהאנציקלופדיה. הבטחתי לה שזה לא יקרה בגן ושזה בסדר שתלך לגן אחר מתאים.
    נראה לי שעניין החברה תמיד חשוב להורים
    בכל שלב בהתפתחות הילד, גם אני כאם לילד בן שבע דאגתי כל השנה יותר לעניניים
    החברתיים וקליטתו של בני בקבוצה חדשה.

    במקרה שלי זה אף מדאיג אותי יותר מהלמידה. בני בחר השנה שלא ללמוד עברית וחשבון והסכמתי לכך ביודעי כי ההתחברות
    לקבוצה מעסיקה אותו יותר וזה חשוב לי יותר. בני כאמור לומד בבית ספר דמוקרטי ולכן העניין
    התאפשר. הוא סיים את השנה
    מאושר חברתית ולומד בבית חשבון ועברית.

 

  • מה החשיבות שהילדים עצמם מייחסים ליחסיהם החברתיים: כמה הם משקיעים בניסיונות למצוא חברים, לשחק עם חברים
    במהלך היום, להיות פופולריים, למצוא חברים למשחק אחרי הצהרים, ועוד?

    בתחילת השנה כאשר הילדים עוד בתחילת גיל השנתיים ורק מתחילים את הגן העיסוק שלהם הוא ליצור חיבור ראשוני לגן
    דרך הגננת ודרך הצוות. הילד מחפש מקום בטוח אצל המבוגר. לקראת דצמבר ינואר נראית קפיצה ראשונה משמעותית של
    עניין חברתי: משפטים כמו "מיילי הוא חבר שלי" ,"אני אוהבת את תמרה" מתחילים להיות פופולריים.

    עוד בטרם מובנת החברות מהי ומה תועלתה יש את משפטים הללו שמייצגים רצון ראשוני ואני חושבת שהם גם תגובה
    לשאלות ההורים: "עם מי שיחקת היום בגן"? העניינים החברתיים תופסים אינטנסיביות וכאשר זה קורה יש חיכוך רב יותר.
    אמצע השנה מאופיינת ביותר אינטראקציות פיזיות, ניצני
    הקשר החברתי מופיעים: בחטיפת משחקים ,הרבצות, ונשיכות.

    כאן אנו מתערבים המון ומלמדים את הילדים כיצד לגשת לחבר כיצד לדבר ולהקשיב, ועוזרים לפתח משחק משותף.
    בשלב הזה החברויות תופסות תאוצה. ניתן לראות תנועה של זוגות שעוברים לאט לשלשות ומתערבבים. אלו שטרם הגיעו
    לשלב הזה
    הם הצעירים שבחבורה שבימים אלו עושים צעדים ראשונים לעבר משחק בזוגות.העניין החברתי מהותי מאוד בחיי הילדים, ואנו מחזקים זאת ומאפשרים זמן רב ביום למשחק החופשי ביניהם, תוך שמירה
    על כללים
    מקובלים. בעיני. כל המימוש העצמי שלהם וההגדרה העצמית היא שיקוף לעולמם החברתי. אחה"צ לפני שהולכים
    הביתה חלק מהילדים מבקשים להפגש אחה"צ וחלק לא. אני מאמינה כי מפגשי אחר הצהרים אינם תמיד צורך
    של הילדים,
    לרוב זהו צורך של ההורים. בעיני אחרי שמונה שעות יחד עם עוד 18 ילדים נכון גם להיות לבד עם ההורים ועם המשפחה.

    ילד זקוק לשקט ולרוגע אחרי יום עמוס, הוא גם זקוק לתא המשפחתי שלא ייעלם ולא ישאר לארגון לפני השינה בלבד.

 

  • מה תפיסת העולם הערכית שלך בכללותה, מה את מחשיבה כחשוב בגידול ילדים וחינוכם? התייחסי לשאלה אילו ילדים
    אנו רוצים לגדל?

    תפיסת עולמי הערכית נשענת על תפיסות העולם הפוליטיות חברתיות שלי. מטרתי היא ליצור בילדי הגן
    כישורים אשר יובילו אותם להיות חברים בקהילה בה הערכים הליברלים-הומניסיטים הם נר לרגלם. קבלת הדומה לי והשונה
    לי ממקום סובלני ומכבד. יצירת מקום בטוח לשיח ע"י כישורי שיח מפותחים.

    אני רוצה לחנך לערך האדם ובמדינת ישראל לחברה אזרחית. כלומר אני מחנכת ילדים להיות אנשים-אזרחים חושבים,
    בעלי מעמד עצמאי ואישי בתוך החברה, הם אינם מיועדים להיות שייכים למדינה או לצבא שלה. תפיסה זו מבוססת על
    התנגדותי החריפה למיליטרזים המתקיים בחינוך בישראל
    ובחברה. אני רוצה לגדל ילדים אשר יוכלו להכנס לכל חברה
    אנושית בכל מקום בעולם ולהיות שותפים לה כי יהיו להם אותם כישורי חיים
    הנחוצים בכל מקום: נימוסים, תרבות דיבור,
    מחשבה עצמאית, למידה עצמאית, ויכולת לבקר ולשאול שאלות. אלו הדברים החשובים לי.

 

  • אילו פעולות תכננת להפעיל כדי להשרות בגן אוירה שתדגיש את חשיבות הנושא החברתי?

    לתפיסתי איני נוטה לערוך מערכי פעילות מובנים בנושאים חברתיים. אווירה המדגישה את הנושא החברתי היא שמובילה
    לגן חברתי. המיומנויות להקשיב, לדבר אחד עם השני, לבטא רגשות ולהיות רגיש לאחר מתפתחות תוך כדי תיווך בתוך
    החצר. במפגשים, לעיתים מעלים נושאים אשר קרו בגן, ולפעמים הם באים ממש כסיסמאות וכדקלום ושינון אבל תשעים
    ותשעה אחוז מהזמן אנו פשוט בגן שהדגש החברתי קורה מעצם היותנו יחד. בגילאי שלוש ארבע אני משקיעה את חודש
    נובמבר בפרויקט לכבוד יום זכויות הילד. סביב נושא זה מועברים ערכים חשובים של קבלת עצמי כחלק מהחברה, ומה הן
    הזכויות הטבעיות שלי ושל חברי לגן. זהו בסיס מצוין ליצירת כישורים חברתיים המובילים אותנו כל השנה.

 

פניות של הורים

  • האם במהלך השנה פנו אליך הורים במצוקה, הורים חסרי אונים שהתקשו להתמודד עם הקשיים החברתיים של ילדיהם בגן?

    השנה זה קרה מעט יחסית, בעבר זה קרה יותר. למעשה כל שנה יש לפחות הורה אחד שפונה בעניין זה.

  • באילו נושאים ההורים פנו?

    מדובר בהורים שילדיהם נתפסים בעיני הצוות והחברה מסביבם כעונים להגדרת הילד המרביץ. לרוב מקום כזה מדאיג את
    ההורה שמעונין להוציא את הילד מההגדרה הזאת מהר ככל שאפשר. או הורים שילדיהם מגיעים לגיל שאמורים להיות במשחק
    משותף והם טרם שם. לא פעם גם זה מדאיג הורים.

 

  • איך פתרת את הדברים?

    בעניין הילד האלים בגן, היתה לי התלבטות גדולה מאיזה מקום מגיעה התוקפנות. אני בטוחה גם עכשיו שהיא אינה
    תוקפנות ממניע אלים, אלא ממקום של בעיה רגשית חמורה. הזמנתי את ההורים לשיחה שיתפתי אותם בהתלבטות שלי,
    הסברתי להם את דרך הפעולה שלנו. היה להם קשה לקבל שהסביבה רואה בבנם ילד אלים, ואכן נאלצתי לחנך הורים בגן
    להימנע מלתייג את הילד. בסופו של דבר אחרי חודשיים לפחות שההורים לא הביעו עוד הרבה ענין בילד יום אחד התקשר
    האב מודאג ורצה לדעת מה לעשות. מאותו הרגע נפל האסימון להורים הם הפכו לפרטנרים והילד פשוט נמצא במקום
    שסוף סוף רואים אותו גם בבית וגם בגן- יש מי שעוצר אותו ומחבק אותו גם בבית. האלימות ירדה פלאים המתיקות עלתה לשחקים.

 

  • האם שיתפת את שאר ההורים באירועים כאלה?

    כפי שאמרתי ששמעתי הורים מנסים להאשים את הילד בהיותו אלים, הסברתי להם כי כל ילד יכול להיות בתקופה שבה
    משהו מהווה התנהגות קיצונית, הקפדתי להסביר כי אנו דואגים לילד, ומחנכים במקביל עם כל הילדים לאי אלימות.
    את כולם הזהרתי מלתייג ילדים ולהעביר לילדם מסר של סובלנות וקבלה. אני גם מזכירה לכולם שכל ילד החש שהוא סובל
    מהאלימות יכול לפנות ולהיעזר בצוות.

 

  • האם הורים העבירו לך מסר שהם חוששים שגם הגננת מתקשה להתמודד עם מצבים חברתיים אלה בגן?
    האם חשת שיש פער/ שוני בערכים בינך לבין חלק מההורים?

    לא קיבלתי רושם שהם חושבים שהצוות לא מתמודד, אבל הם כן בקשו לדעת כיצד מתמודדים. שיתפתי את ההורים במיילים
    בנושא האלימות בגן, בתקופת ההרבצות והנשיכות, שיתפתי את ההורים בתפיסת החינוך שלנו, בעשיה שלנו בגן,
    ובהמון ספורים על התנהגויות חיובייות שקורות בגן.

 

  • כיצד פתרת דילמות חברתיות כמו חרם בגן, קליקות, תוקפנות פיזית ומילולית וכו' שיתעוררו במהלך השנה?

    השנה לצערי שלא כמו בשנים אחרות הקבוצה היתה חד גילאית, לרוב אני עובדת עם רב גילאי. החסרון הגדול בחד
    גילאיות שכולם פחות או יותר מגיעים לשלב הנשיכות וההרבצות באותו זמן. אז נראה שיש כאוס נוראי בגן. השנה הקדשנו
    שיחות רבות בגן בנושא, המחזנו התנהגויות ע"י הצוות, דקלמנו ,והיינו המון בחצר ללמד את הילדים לעצור אלימות ולדבר.
    כשהיה צורך גם השתמשנו בהמון חיזוקים חיובים לילד שנמצא במשבר אלים. העצמה של ילדים בקושי מגבירה את הבטחון
    העצמי, מחזקת את הילד ומעלימה מהר מאוד את ההתנהגות האלימה. אלא אם מדובר בבעיות חושים או בעיות רגשיות מורכבות יותר.

    כיום, עם קרבתי לסיום השנה, הימים בגן מציפים אותי ואת הצוות באושר גדול. רגעי נחת של ממש כאשר הילדים מגובשים,
    משחקים
    יחד בקבוצות שונות ומגוונות. משתנות. משתפים. אפשר לשמוע ילדים מסבירים לילדים כי 'המשחקים הם לכולם',
    משפטים כמו:
    "מיכל, אמרתי לרוני שזה לא נעים לי ושלא תרביץ לי". משפטים כמו "אמי ותמרה חברות שלי " גורמות לי נחת.
    אלו משפטים שאומרים לי כי עבודת החינוך שלנו נעשית ונעשתה כראוי.

    תודה גדולה, מיכל טל.

 

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

אוקטובר 24- 1

כמו בכל תחום בחיים, גם בהצטרפות לקבוצה יש דפוסים חברתיים ברורים, ואחת המיומנויות החברתיות החשובות ביותר היא, כיצד להצטרף לקבוצה קיימת. מחקרי Wilson בחנו אסטרטגיות הצטרפות

שוברים את הכללים וכן משחקים

הדלת, שוב ושוב נדחפת, ואינה מרגישה דחויה. החלון, ניצב שקוף, ואינו חש עלוב. כך זה 'לפי הספר'. לעומת זאת לילדים, ישנן חוויות אחרות לחלוטין. מה

ספטמבר 24

מערכות יחסים חברתיות בקרב ילדים ובני נוער מתפתחות על פי מה שניתן לכנות "חוזים חברתיים" בלתי כתובים, המבוססים על ערכים כמו אמון, כנות, שיתוף פעולה