שונות חברתית, להיות לא כמו כולם – “בנצי” לא ככל הפילים

בנצי
מאת: דיויד מק-קי
סוקרת: ורד דור

בנצי הפיל הוא פיל צעיר ומצחיק, ששמור לו מקום של כבוד בעדר הפילים. הוא זה שיודע להצחיק את חבריו לעדר
הפילים עד דמעות, הוא בלי ספק הליצן שבחבורה.

אבל בנצי אינו בטוח במקומו, משום שהוא שונה מחבריו מאוד. כל חבריו לעדר הפילים, גדולים וקטנים כאחד, דומים
זה לזה – כולם אפורים. ואילו בנצי הפיל, חביב ככל שיהיה,

הוא פיל צבעוני שאת גופו מכסים טלאים צבעוניים בכל צבעי הקשת. בשעה שהפילים האחרים מסתפקים בגוון אפור
סטנדרטי, בנצי הפיל בולט למרחקים בצבעוניותו.

שונות חברתית

חוויית השונות היא חוויה המוכרת לכולנו. שונות יכולה להיות בולטת מאוד לעין המתבונן, כמו למשל שונות פיזית
כלשהי, או נסתרת כמו תחושת שייכות מגדרית שאינה תואמת למינו הביולוגי של אדם.

יש אנשים שלמראית עין נדמים “כמו כולם” לגמרי, ומבחינת מאפייניהם מתמזגים היטב בכל קהל, אך בלבם פנימה
הם מרגישים שונים מן הכלל.

חוויית ההתמודדות עם שונות היא חוויה לא פשוטה, לילדים ולמבוגרים כאחד. רובנו חוששים מאוד מתגובת הסביבה
לשונות שלנו, ורובנו מקדישים מאמצים ניכרים כדי להשתלב בחברת העמיתים שלנו בלי לבלוט יותר מדי.

אנחנו מצייתים לחוקי הלבוש וההתנהגות המקובלים ולעיתים קרובות מגמישים את עמדותינו ואת דברינו כדי לא
לבלוט לשלילה. חלקנו זוכרים התנהגות לא נעימה או אפילו אלימה כלפינו בילדותנו ובנערותנו, 
שהייתה על רקע של
שונות כלשהי .

הניסיון להעלים או לצמצם שונות חברתית הוא דרך אחת, מוכרת ובדוקה להתמודד עם תחושת השונות. אך יש גם
דרך אחרת להתמודד עם שונות, 
והיא לקבל אותה ולחיות איתה בשלום ואפילו בגאווה, אף שלעתים יש לשלם על כך מחיר.

להתמודד עם שונות בעזרת ספרים…

ספרי ילדים רבים מנסים לחנך ילדים ללכת בתלם, ודוגמא מצוינת לכך הוא “ספר פילים” מוכר אחר, “הפיל שרצה להיות הכי”
מאת פאול קור
.

הפיל שרצה להיות דווקא צבעוני ובולט לומד שהכי טוב להיות אפור ומשעמם כמו כולם.

לעומת זאת, ספרים ומעשיות מעטים יחסית מראים לילדים כיצד אפשר להתמודד עם שונות בשמחה ובגאווה, ומתי היא
אפילו משתלמת –

חשבו למשל על הברווזון המכוער שהפך ברבות הימים לברבור יפהפה, או על הספר הנהדר “משהו אחר” שעוסק גם הוא
בהתמודדות עם השונות וראוי לסקירה נפרדת.

“בנצי” מנסה ללמד את קוראיו הצעירים (ואולי גם את הוריהם המקריאים אותו) שניתן גם להשלים עם שונות,
ואפילו לחגוג אותה. בנצי הפיל הצבעוני חושש שהשונות שלו מעוררת בלב חבריו טינה כלפיו, והוא ממהר לברוח אל מעבה
הג’ונגל כדי לחפש צבע אפור שבו יוכל לצבוע את כל גופו כדי להידמות לשאר הפילים.

ואכן הוא מוצא שיח ענבות (כך בתרגום לעברית) ומתמרח בפירותיו כך שכל גופו מתכסה בצבע אפור.
בנצי הופך לפיל ככל הפילים, וכשהוא שב אל חבריו הם אינם מזהים אותו, עד שהוא מספר בדיחה אופיינית.

כשבנצי נוכח בשמחת חבריו לרגל שובו אליהם הוא מבין שצבעיו השונים לא מפריעים לאיש מלבדו. הגשם שיורד ומסיר
מעליו את הצבע האפור משיב אותו לבנציותו הצבעונית הקודמת.

הפילים האחרים כה שמחים לקבלו אל חברתם, שהם אף מציעים להפוך יום אחד בשנה ליום שבו כל הפילים יהפכו לצבעוניים,
וכך יחגגו ביחד עם בנצי את שונותו.

זהו ספר ילדים נפלא בעיניי, משום שהוא אינו בוחר בפתרון הקל של הליכה בתלם ואינו עוסק בהפחדה שיטתית של ילדים
נגד שונות מכל הסוגים.

להפך, הוא מעודד אותם להתמודד בגאווה עם היותם שונים, ומציג לנגד עיניהם אפשרות של שמירה על השונות ביחד עם
קבלה חברתית, בלי האיום המוסווה של לעג, אלימות וגינוי.

הספר מציב בפני הקוראים הצעירים את האפשרות להיות אותנטיים וגם להיות מתוגמלים על כך, תוך שהוא אינו מתעלם
מחששם של אותם קוראים צעירים מפני היותם אחרים.

מומלץ לקריאה לילדים בגילאי 2-4. לחצו כאן להזמנת הספר.

4 תגובות

  1. ספר מקסים.מלמד על קבלת השונה בקבוצה, קבלת האחר והשונה. ואילו הפיל שרצה להיות הכי, מלמד ומראה לילדים שהכי טוב להיות מי שאתה, לקבל את עצמך ולאהוב את עצמך.
    שני לקחים חשובים לחיים הבוגרים.

  2. היי,
    אני מדריך ילדים במגוון גילאים,
    ונחשפתי לספר הזה במסגרת פעילות שהעברתי,
    הוא מדהים ומקסים, וניתן לקחת אותו לכיוונים רבים,
    לשונות, לנושאי הצבע, קבלת האחר, הרצון להיות משהו אחר, ועוד…
    לדעתי הספר מתאים ממש לכל הגילאים, תלוי מה עושים עימו.
    אני השתשתי בו לילדים בגן חובה, בביה”ס יסודי, לקבוצות נוער, ואף להורים בקבוצת הורים, ומורים בסדנאות שונות. כל מי שלא קרא את הספר רוצו לקרוא אותו, הוא חובה!!!
    ותחשבו על זה…. ותתאימו את זה לצרכים הייחודיים שאתם זקוקים להם.
    תהנו- ובנצי – כל הכבוד…
    תמשיך להיות אתה. 🙂

  3. תודה. התגובות שלכם מרחיבות את ההבנה שלנו של הספר, וגם את טווח הגילאים. כמו כל ספר ילדים טוב, הוא גם ספר למבוגרים. עדה

  4. מצטרפת לדעתה של אתי.עינת גבע, מכון אדלר. ומוסיפה במפתח לאושר הוא קבלה עצמית, לאהוב את מה שיש. וכמו שאישי אומר :” הדשא של השכן לא ירוק יותר הוא רק רחוק יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

דו לשוניות אצל ילדים

ד”ר אניטה רום וורדה קרייזר M.A., קלינאיות תקשורת  ספטמבר 2020   כ-40% מהילדים בישראל גדלים עם חשיפה לשפה אחת או יותר. זהו מצב שקיים במשפחות

ראיון חברתי עם גלי בן סירה

ראיון חברתי עם גלי בן סירה, תל אביב, גננת בגן שורשים הדר יוסף. ראיינה: אוריה לוס מיטלמן.   גלי היא גננת מעל 10 שנים במגזר

אבחון וטיפול בדחיקת לשון 

אריאלה פישרונג-עבודי (M.A.) וד”ר אניטה רום   מהי דחיפת לשון או דחיקת לשון? הפה שלנו הוא איזור בו נמצאים אברים שונים (שיניים, לשון, שפתיים, חיך