שמות גנאי – איך לגרום לילדים להפסיק להשתמש בהם?

ילדה באוברול אדום

אמא משתפת: איך הצלחתי לגרום לילדות בנות 3 להפסיק לקרוא זו לזו ב שמות
גנאי בעזרת הספר “לגדל ילד חברותי”?

“אני קוראת את הספר לסירוגין (עתידה ללדת החודש וקוראת גם ספר על הלידה כי לא זוכרת כלום).
אני קוראת בו בעיקר בחיפוש אחר מענה לבעיות ותהיות שעולות לי תוך כדי החינוך החברתי של הבת שלי.

עומר בדיוק חגגה 3, ילדה רגישה חברותית ומהממת, התחברה בצורה יוצאת דופן לעוד 2 בנות מהגן.
הן חברות ממש טובות אבל בנות כמו בנות תמיד יש אינטריגות, גם בגיל הזה מסתבר.

אהבתי מאוד את עצת ה-“אז מה”. הן התחילו לקרוא אחת לשנייה ב שמות גנאי והדרך הקודמת בה נקטתי לא
עזרה כבר – “זה לא נעים לי”. כל פעם חברה אחרת קראה לשנייה חוצפנית או שם גנאי אחר (אם כי ספק
שהבינו את המשמעות של המילים).

שיחקתי עם עומר וכמה בובות או שסיפרתי לה סיפור מומצא על כמה חברות וכל פעם חברה קוראת לאחרת
בשמות ומה הייתה התגובה של החברה שקראו לה חוצפנית. בשלב מסוים היא כבר השלימה לבד את הסוף
הרצוי “אז מה” עם הרמת כתפיים הכי חמודה שיש.

ייעצתי גם לאמהות של הבנות האחרות להגיד “אז מה” עם משיכת הכתפיים ושלושתן פשוט הפסיקו להגיד
את זה אחת לשנייה ואף יותר מזה, עברו ביוזמתן שלהן בלבד לתת מחמאות “את חמודה” “את יותר חמודה”
וכדומה.. עבד יותר טוב ממה שחשבתי.

ממשיכה לקרוא את הספר בשקיקה אם כי לסירוגין כמו שאמרתי..

זה רק סיפור אחד מתוך כמה שבהחלט ראיתי שינוי ושיפור לטובה בביטחון שלה ובתגובה לאחרים.

תודה רבה!
מיה יהלום”

 מיה השתתפה “במבצע 6,000”  של הספר “לגדל ילד חברותי” וזכתה במתנה 🙂

 

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

חרדת זרים

האם “חרדת זרים” היא מולדת?

יש תינוקות שמרגישים בנוח עם זרים ויש כאלו שלא (למשל מחייכים אליהם, מוכנים שהם יחזיקו אותם וכו’) – האם מדובר במשהו מולד או בחינוך של