מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז

כילדה, ג'וקים היו אחד הדברים שיכלו לגרום לי לאבד את שלוות נפשי. התגובות האוטומטיות כללו צרחות
לעזרה, טיפוס על כסאות ושולחנות והימלטות מהמקום.

הפתעתי את עצמי עד מאוד כשבאחד הימים, כשהייתי לבד בבית, דפקה השכנה שלנו, אימא ל-2 ילדים
ומושא שלי להערצה, על דלת ביתנו. היא היתה חיוורת מאוד, ידיה רועדות ובקול רועד אף הוא, בישרה לי
שהיא צריכה הצלה דחוף! יש ג'וק ענק אצלה בסלון. ידעתי שאסור לי לאכזב אותה ולהפקיר אותה לנפשה.
אזרתי אומץ ותושייה, לקחתי נעל (של אחד האחים שלי, כמובן! מי צריך ג'וק מגעיל מרוח על הנעל?)
ואחרי קרב של 5 דק' הכל היה מאחורינו.

למה אני מספרת לכם את הסיפור?

אחרי שנים, כשנולדו לי ילדים והייתי צריכה להראות להם שאני גיבורה ולא מפחדת מג'וקים, שוב יכולתי לאזור
את אותו אומץ ולצאת לקרב. אך, לא רק מול ג'וקים. למעשה, שמתי לב שכשאני חובשת על ראשי כובעים שונים,
לוקחת על עצמי תפקידים שונים, פתאום אני מסוגלת לעשות מעשים שתחת כובע אחר לא העזתי לעשות.

את אותו רעיון אפשר לאמץ גם עם המטופלים שלנו.

אדגים לכם את הרעיון עם 2 סיפורים, שהם למעשה סיפור בהמשכים שכתבה
מ. תלמידת בי"ס יסודי מגבעתיים

(כל הזכויות שמורות לילדה המוכשרת הזו ובאישורה, כמובן)

 

פרק 1:

תום הוא ילד רגיל. יש לו שיער חום רגיל. הוא לומד בבית ספר רגיל בכיתה ו' רגילה.

אבל יש לו בעיה אחת. הוא כל הזמן רב עם כולם.

יום אחד הוא הלך לו בחצר ודיבר לעצמו.

לפתע שמע קול מאחוריו.

הוא הסתובב וראה ילד קטן בכיתה א' בעל משקפיים מרובעים בצבע אדום.

"הלו" אמר הילד.

"מי אתה?" שאל תום.

"אני סבא ג'פטו החכם. השכנתי את רוחי בגוף זה לזמן קצר, אז אל תיבהל" אמר הילדון הקטון, שכנראה שמו הוא סבא ג'פטו.

"אתה רוח של סבא השוכנת בתוך ילד קטן! אתה לא יכול לומר לי לא להיבהל" צרח תום בשקט.

"אל תתחרפן. תשמע, אני באתי לעזור לך לגבי הבעיה שלך" אמר הסבא.

"הבעיה שאני רב עם כולם?" שאל תום.

"כן. לדעתי, יעזור לך למצוא את האמצע. זה תמיד עובד".

אמר הסבא החכם ג'פטו.

"מה זאת אומרת?" שאל תום.

"מה זאת אומרת מה?" שאל בחזרה הילד הקטן.

"לא משנה" השיב תום בעצב וחשב 'הילד חזר לעצמו. כמה באסה. הוא כבר לא אחוז דיבוק'.

כשנגמר היום, תום הלך הביתה, הכין שיעורים, אכל והתכונן לצאת לפגוש חברים.

"ביי אימא, אני חוזר ב 18:30". אמר תום לאמו.

"תחזור ב 18:00" ענתה לו "דוד שלך מגיע היום!"

"אמצע" חשב תום. "אני אחזור ב 18:15" .

"או.קיי" ענתה אמו.

ומאז אותו יום למד תום לבחור את האמצע וכבר לא רב עם כולם.

 

פרק 2:

 

עברו השנים ותום הקים משפחה.

לבנו הקטן של תום קראו סאם. לסאם היתה בעיה. הוא כל הזמן קילל.

יום אחד הזמינה המנהלת, ריטה סנטוס, את תום לפגישה כדי לדון על מעלליו של בנו.

סאם נאלץ לחכות מחוץ לדלת.

כשתום יצא החוצה מהמשרד של מיס סנטוס הוא אמר לסאם את זה: "מחר, לך לחצר בית הספר

אני כמעט בטוח שהילד הנכון ייתקל בך".

לסאם לא היה מושג מה זה אומר אבל למרות זאת בהפסקה הוא הלך לחצר האחורית

של בית הספר.

פתאום נתקע בילד גבוה. הילד היה בכיתה ח'.

"אני לא התכוונתי להיתקע בך. אל תרביץ לי". צייץ סאם בפחד,

אבל הילד לא נראה כועס כלל. סאם ידע בדיוק למה. זה היה הילד הנכון.

"היי סאם. אני סבא ג'פטו. אני מכיר  את אביך. אני לא אפגע בך, אבל אין לי זמן. כל מה שאני

צריך לומר לך זה שאני באתי כדי לעזור לך עם זה שאתה כל הזמן מקלל.

תנסה לדמיין שאתה במקום הילד שאתה מקלל" אמר סבא ג'פטו.

"מה זאת אומרת?" שאל סאם. "זאת אומרת שאני לא מרשה לך להיתקע בי! אף אחד לא יכול

להיתקע בזאק!" נהם עליו הילד. "מה! הילד חזר להיות עצמו! מי הרשה לו! אני הולך לפרק לו

את הצורה עם קללות!… ואז הוא חשב על מה שאמר לו סבא ג'פטו.

"אני מצטער. לא התכוונתי" אמר סאם והלך משם כמו ילד בוגר.

כשזה קרה סאם היה בכיתה ו'. עכשיו הוא נשוי לאשה בשם ניקסי ויש לו ילד בשם קאם

תום כבר סבא! אבל שניהם עדיין שומרים בזיכרונם את סודו של סבא ג'פטו.

 

איך 2 הסיפורים הנהדרים האלו קשורים לעניינינו?

 

החלטתי לתת לילדה שבטיפול תפקיד, תפקיד של "מטפלת בילדים דרך סיפורים" ביקשתי ממנה שתכתוב
סיפורים לילדים שיעזרו להם להתמודד עם הבעיות הכי קשות שלהם בעזרת עצות חכמות שהיא תשזור בתוך הסיפורים.

הילדה לקחה את התפקיד בשמחה רבה ועצם לקיחת התפקיד הביא אותה לחשיבה מעמיקה על הנושאים
שלמעשה היא מתמודדת אתם בעצמה ולביטוי של דרכים יעילות לפתרון. בנוסף, לקיחת התפקיד מעלה את הסיכוי
שתהיה מחויבת להשתמש בדרכי הפתרון שהציעה ובלקיחת אחריות רבה יותר על התנהגותה. במקרה הנ"ל ביקשתי
מהילדה לכתוב סיפורים עם עצות, כי עולם הכתיבה והספרים מאוד קרוב ללבה. אפשר, כמובן להשתמש בערוצים
אחרים, כמו ציור, פיסול, צילום, עריכת סרטונים, כתיבת שירים וכו'.

ואסיים בעוד הצעה לקריאה בהקשר של העברת השרביט לילדים כדי לאפשר להם למצוא את התשובות והפתרונות
למצבים אתם הם מתמודדים – ספר הילדים המצוין: "הנסיכה שרצתה את הירח" הוא ספר עם המון חוכמה שמיועד
למבוגרים לפחות כמו שהוא מיועד לילדים. כל מילה נוספת שאגיד תעשה לכם ספוילר, אז פשוט רוצו לקרוא,
אם עדיין לא נתקלתם בספר.