אינטראקציות חברתיות עם חפצים והמעבר מזחילה להליכה

הקשר בין המעבר מזחילה להליכה אצל תינוקות לבין אינטראקציות עם חפצים ואנשים
מאת: קראסיק טאמיס למונדה ואדולף, 2011

מה אנחנו כבר יודעים על הנושא?
לקראת סוף שנת החיים הראשונה, תינוקות מראים התקדמות באינטראקציות עם חפצים
ועם הוריהם. הם מקיימים מגע ומשחק עם חפצים למשך פרקי זמן ארוכים, משווים בין חפצים,
ומשתמשים בהם במגוון דרכים. (מק'קון, 1995; פאוור ושות' 1985, טאמיס-למונדה ובורנשטיין 1993).

הפעילויות של התינוקות עם החפצים נעשות מכוונות יותר ככל שהם מקיימים אינטראקציה עם חפצים
מרצונם (ריינגולד, היי ו-ווסט 1976, טאמיס-למונדה ובורנשטיין 1993) יוזמים יצירת חליפין בחפצים
על ידי כך שהם מציגים ומציעים חפצים למבוגרים. ייתכן שהצגה והצעה של חפצים למבוגרים מאפשרת
לתינוקות להאריך את זמן האינטראקציות החברתיות וכך לזכות בהזדמנויות ללמוד את חוקי
האינטראקציות החברתיות (היי 1979).

בזמן זה, בו התינוקות לומדים לקיים אינטראקציות עם חפצים ומבוגרים, יכולות התנועה שלהם מתפתחות
באופן דרמטי. האם שני התהליכים הללו פשוט מתרחשים באותו הזמן או שהם קשורים ביניהם כך
שהתקדמות בתהליך אחד תומכות בהתקדמות בתהליך האחר?

אינטראקציות עם חפצים
יתכן שהמעבר מזחילה להליכה קשור לזמן שהתינוקות מבלים באינטראקציות עם חפצים קרובים או
מרוחקים. ייתכן שתינוקות שכבר הולכים יבלו זמן רב יותר עם חפצים באופן כללי ויטו יותר לגשת
לחפצים בחדרים אחרים או במקומות אחרים כתוצאה מנקודת מבט גבוהה יותר שמאפשרת להם
לראות רחוק יותר.

כאשר שמו תינוקות זוחלים בהליכון מכני, התינוקות נטו יותר לתת תשומת לב (במבט) לחפצים מרוחקים
מאשר כאשר הושארו על הרצפה (גוסטפסון, 1984). השערה נוספת היא שהיכולת ללכת עשויה ליצור
הזדמנויות רבות יותר לאינטראקציות עם חפצים משום שההולכים עושים יותר צעדים ומכסים מרחקים
גדולים יותר (אדולף, 2008b ).

הסקרנות, החיפוש והמשחק עם חפצים מרוחקים עשויים אפילו להיות הגורם המניע של ההליכה.
חוקרים הציעו כי תינוקות מקבלים את המוטיבציה להתרחק מאמם כדי שיוכלו לחקור חפצים מרוחקים יותר.

מחקר אחד הראה כי הרצון של תינוקות להשיג חפצים שהונחו מולם ייתכן והנו הגורם למעבר מהתנדנדות
על ידיהם ורגליהם לצעדי הזחילה הראשונים שלהם (גולדפילד 1989). ייתכן אם כך שכאשר התינוקות
הזוחלים נעמדים ורואים חפצים מושכים מרחוק יותר, הם עשויים לרצות לעשות את הצעדים
הראשונים שלהם כהולכים.

השערה נוספת היא שהמעבר קשור דווקא לירידה באינטראקציה עם חפצים, כאשר הלומדים ללכת מרכזים
את האנרגיות שלהם בפיתוח היכולת החדשה. כאשר יכולת חדשה מופיעה, לעתים ישנה ירידה ביכולות
אחרות באופן זמני עד שהחדשה משתפרת. לדוגמא, כשתינוקות לומדים לראשונה ללכת, הם חוזרים
בהתחלה לגישה פרימיטיבית יותר לחפצים קטנים ולוקחים אותם בשתי הידיים (קורבטה ובויצ'יק, 2002).

באופן טיפוסי, תינוקות שעדיין לא עברו להליכה הם זוחלים מיומנים, המסוגלים לנוע בסביבתם ולפגוש
בחפצים בדרכם (אדולף, 2008a). ייתכן שזוחלים מיומנים ייטו יותר לבוא במגע עם חפצים מרוחקים
כשהם נעים מחדר לחדר (ריינגולד, 1969). למשל, זוחלים מנוסים היו טובים יותר בהתמצאות במרחב
ומציאת מטרות נסתרות בנקודות מרוחקות מאשר הולכים מתחילים (קלברפילד, 2004).

נשיאת חפצים
המעבר מזחילה להליכה עשוי להיות קשור גם בהעברה של חפצים ממקום למקום. ההליכה משחררת
את הידיים כך שהן יכולות עתה לשמש לנשיאת חפצים. חוקרים דנו בתפקיד נשיאת החפצים באבולוציה
של ההליכה הזקופה בבני אדם (סטנפורד, 2003).

הרצון להגיע אל אוכל ולשאת אותו ייתכן ותרם להתפתחות המוקדמת של היכולת ללכת ולעמוד.
וייתכן שההיפך, ההתפתחות החדשה תגביל בתחילה את היכולת לשאת חפצים עד שההליכה תשתפר.
הולכים חדשים הם בלתי מנוסים ומגושמים (אדולף ושות', 2003). שיווי המשקל שלהם איננו יציב ונפילות
הן שכיחות (אדולף ושות', 2011).

למרות שידיהם חופשיות, הרי לעתים קרובות הן מוחזקות גבוה כדי לשמור על שיווי משקל. ונשיאת חפצים
היא מאוד קשה לתינוקות כי היא מערערת את שיווי המשקל שלהם.

תינוקות בני 14 חודשים שנתבקשו ללכת לאורך מרחק קצר וישר בעודם מחזיקים חפצים נטו ליפול לעתים
קרובות יותר מכאלה שלא נשאו דבר (ריג'יקן ושות', 2009). ייתכן שזוחלים מנוסים יותר ייתקלו בפחות
אתגר בנשיאת חפצים, שכן משקל גופם מחולק על 4 איברים והם יציבים יותר. יש להם מנעד יחסית גדול
של שיטות תנועה וייתכן שנשיאת חפצים תהיה להם קלה יותר.

אינטראקציות חברתיות עם חפצים
מחקרים כבר שרטטו את ההופעה של שיתוף חפצים במהלך שתי השנים הראשונות
(בייטס ושות',1979; קרפנטר וןשות', 1998), אבל הקשר בין שיתוף חפצים ובין התפתחות יכולות תנועה
נותרו בלתי בדוקות. יש מעט ראיות לכך שהתפתחות ההליכה משנה היבטים אחרים של האינטראקציה
בין אמא ותינוק.

במחקר אחד התבוננו בתינוקות בני 8 חודשים שעדיין אינם זוחלים כאשר הם נתונים בתקן הליכה מכאני
וכאשר אינם נתונים בו, משחקים עם חפצים ועם אימם (גוסטפסון, 1984). בזמן שהיו בתוך ההליכון המכאני,
התינוקות חייכו יותר והשמיעו יותר קולות לכיוון אימם. מחקרים אחרים שבדקו תינוקות זוחלים והולכים
לאורך תקופה הראו כי תינוקות הולכים נטו יותר למבטים חברתיים לעבר מבוגרים מאשר תינוקות זוחלים
(קלברפילד ושות', 2008) וכי הייתה גם עלייה של הבעת רגשות שליליים וחיוביים (בירינגן ושות' 1995).

ייתכן שרצון לשתף חפצים עם האם, יוביל לשינוים ביכולות התנועה. לתינוקות יש בהחלט הנעה רבה לגשת
לאמם כדי לקיים אתה אינטראקציה ולשתף אותה בחוויות, לבקש נחמה כאשר נבהלו או ללכת אחריה כאשר
הם חוקרים סיטואציות חדשות (איינסוורת' 1969, איינסוורת' ובלל 1970, ריינגולד ואקרמן 1970).

תחילת ההליכה תוארה כתקופה של התרגשות גדולה, תחילת העצמאות הפסיכולוגית של התינוק
ונפרדות מהוריו (מאהלר ושות', 1975). המעבר להליכה מאופיין בארגון מחדש של הקשר הרגשי בין התינוק
והאם, במיוחד במקרה של תינוקות שמתחילים ללכת מוקדם יותר (בירינגן ושות' 1995).

לבסוף, אינטראקציות חברתיות עם חפצים ייתכן שתהיה בהן ירידה בעת המעבר מזחילה להליכה, עקב
האתגרים החדשים שתינוקות מתמודדים עמן בעת זו.

איך התנהל המחקר:
חוקר ביקר את התינוקות בביתם בשתי נקודות זמן. במפגש הראשון התינוקות היו בגיל 11 חודשים
וכולם עדיין לא למדו ללכת. במפגש השני, התינוקות היו בני 13 חודשים ובערך חצי מהם (24 מתוך 50)
החלו ללכת.

בתחילת המפגש הראשון נאמר לאימהות שמטרת המחקר היא לתעד את האינטראקציות של תינוקות
עם הסביבה שלהם והן הונחו להסתובב כרגיל ולעסוק בעיסוקיהן הרגילים. האימהות לא היו מודעות לכך
שהפעילות עם חפצים באופן ספציפי הוא מוקד המחקר. בסיומו של המפגש הראשון תואם מפגש שני
בגיל 13 חודשים.

כל מפגש נמשך כשעתיים. בתחילתו שאל החוקר את האם לגבי יכולות התנועה במרחב של תינוקה
וחוויותיו עם תנועה. לאחר מכן האם והתינוק הוסרטו במשך שעה. לבסוף, החוקר שאל האם הפעילויות
יצגו נאמנה את הפעילויות הרגילות שלה ושל התינוק והאם התינוק התנהג באופן שונה מהרגיל כתוצאה
מנוכחות החוקר בחדר.

כל האימהות ללא יוצא מן הכלל דיווחו שלנוכחות החוקר הייתה השפעה מינורית ביותר אם בכלל.
כדי לאשר את מצב יכולות התנועה של התינוקות בשתי נקודות הזמן, החוקר עודד את התינוקות לזחול
או ללכת לאורך מסלול בד באורך של 5 מטרים שנפרש בבית הנבדקים או בגינה.

בגיל 11 חודש כל התינוקות היו מסוגלים לזחול מרחק של 3 מטרים, ואף אחד מהם לא יכול היה ללכת.
37 מתוכם היו מסוגלים לצעוד על רגליהם כשהם נעזרים ברהיטים לתמיכה (cruising).

בגיל 13 חודש, 24 מבין התינוקות (12 בנים ו-12 בנות) היו מסוגלים ללכת 3 מטרים מבלי ליפול או
לעצור, ו-26 תינוקות (14 בנים ו-12 בנות) עדיין היו בשלב הזחילה. המידע ההתנהגותי קודד בעזרת
מערכת קידוד ממוחשבת שמציינת ושומרת תדירות ומשך של התנהגויות ספציפיות:

אפיזודות של אינטראקציה עם חפצים, שהחלו ברגע שהתינוק בא במגע עם חפץ והסתיימו בעת שעזב אותו.
מעברים מהירים מחפץ לחפץ קודדו כאפיזודה אחת. האפיזודות גם חולקו ל – "רחוקה" ו- "קרובה".
אפיזודות רחוקות היו כאלה שבהן התינוק היה צריך לנוע במרחב כדי להגיע אל האובייקט שבו חשק,
ואפיזודות קרובות היו כאלה שבהן האובייקט היה בטווח שלו מלכתחילה.

בנוסף נרשמו גם אפיזודות של נשיאת חפצים תוך התקדמות במרחב.
סוג שלישי היה אפיזודות של שיתוף האם בחפצים כאשר התינוקות הושיטו אובייקט לאם, כדי להראות
לה או לתת לה אותם. השיתופים חולקו ל-"סטטיים" ול-"תנועתיים". שיתופים סטטיים נרשמו כאשר
התינוקות הראו לאם חפץ בעודם שהם נשארו במקום. שיתופים תנועתיים נרשמו כאשר התינוקות באו
עם החפץ אל האם.

תוצאות:
המעבר בין זחילה והליכה נמצא כבעל קשר מובהק עם הצורה שבה תינוקות בחרו צעצועים למשחק.
אלה שבחרו בצעצועים מרוחקים יותר שנדרשה עבורם תנועה במרחב. תדירות גבוהה יותר של אפיזודות
רחוקות במפגש של גיל 11, ניבאה יכולת ללכת בגיל 13 חודשים.

אינטראקציה עם חפצים של תינוקות וכשירות תנועתית נמצאו כקשורים. התפתחות יכולת ההליכה הייתה
קשורה בשינויים איכותיים בצורה שבה התינוקות באו במגע וניהלו אינטראקציה עם חפצים והצורה שבה
השתמשו בחפצים באינטראקציות חברתיות. תינוקות שהציגו יותר אפיזודות רחוקות ושיתופים תנועתיים
בגיל 11 חודש, הלכו בגיל 13 חודשים.

אינטראקציות חברתיות עם חפצים

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

צהרון אוהב חברים

חשיבות התפתחות הכישורים החברתיים בגילאי הגן ותפקיד מובילת הצהרון ביצירת אקלים חברתי מאת: נופר ירושלמי- ספדה, יועצת חינוכית ומנחה חברתית. כישורים חברתיים כוללים מיומנויות המאפשרות

היי, תרצו להעמיק עוד לעולם המיומנויות החברתיות?
לקבל כלים, ידע, הכשרות ומענה מקצועי?
הקליקו למידע נוסף