רוצים שהילד שלכם יהיה חברותי ? קומו מוקדם!

קומו מוקדם

לא תאמינו מה גיליתי במהלך שנים של ייעוץ להורים שלילדיהם יש קשיים חברתיים.

גיליתי שהבעיה הראשונה של הילדים, שחייבים לפתור אותה, היא שההורים קמים מאוחר בבוקר.

ואז הם יוצאים מאוחר מהבית ואז הם מגיעים לגן מאוחר בסביבות 8:30 או אף מאוחר יותר.

כשאני מציעה להורים להקדים ולהגיע לגן בשעה 8:00 או אף מוקדם יותר הם עונים במשפט הידוע
“זה כולו גן ילדים- זה לא בית ספר (או אוניברסיטה)”. כן, אין ספק.

אבל, אני מציעה לכם להביא את הילדים מוקדם לא כדי שילמדו עוד פרק בתנ”ך או תרגילים בחשבון,
אלא כדי שיהיה להם זמן במהלך הבוקר ללמוד את כל המיומנויות שחשובות להם…

למה חשוב לבוא בבוקר מוקדם:

* כל הצעצועים פנויים ואפשר להתחיל לשחק במשחק שאתה רוצה בו. כשמגיעים מאוחר, כל הצעצועים
הטובים (המבוקשים) תפוסים ולילד הלא מיומן אין סיכוי לקבל אותם וגם זה מעיד על מעמדו הנמוך.
כשהילד ער למצב הדברים (והוא ער להם לגמרי) מצב רוחו כבר בכניסה לגן נעכר.

* יש מקומות רבים סביב השולחן – אין בעיה להצטרף לפעילות, או אפילו ליזום אותה.

* הגננת או הסייעת פנויה כדי לשוחח (אפילו קלות) עם הילד כשהוא מגיע ולדאוג שימצא ילד אחר
להתחבר אליו, והיא תהיה פנויה, פיזית ונפשית, לסייע לו באופן הנכון.

* הווליום בשעה מוקדמת נמוך יותר. יש ילדים מתקשים שהבעיה שלהם היא רגישות לרעש
(רמת הדציבלים כשכל הילדים נמצאים בגן דומה לזו של מופע רוק כבד) והרעש מונע מבעדם
לפעול חברתית כהלכה.

* הילדים האחרים פנויים יותר לאינטראקציות – ומוכנים, אפילו עד שיבוא החבר הטוב, לשחק עם מישהו
אחר ובינתיים ללמוד להכיר אותו ואולי להתחבר אליו שוב בהמשך היום.

 מה דעתכם? יש עוד סיבות?

זה אחד הפתרונות הקלים שאני מציעה להורים. לא צריך לעשות שום דבר אחרת, שום פעילות חינוכית
יוצאת דופן – רק להיות מכוון ליציאה מוקדמת, ולכוון את סדר הבוקר כך שתצאו בשעה מוקדמת יותר.
עניין של מודעות קלה.

ואם זה כרוך גם בויתור על הצפייה בטלויזיה של הבוקר – גם זה רווח נקי.

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

9 תגובות

  1. אף פעם לא חשבתי על זה לעומק , עשיתי את זה אינטואיטיבית ,פשוט נפלא איך שהצלחת להעלות את הדברים למודעות . זה טיפ מדהים .

  2. איזה כיף שלפעמים עבודתי נעשית בידי אחרים…
    לא יכולת לנסח זאת מדוייק יותר.
    כגננת אני מוצאת עצמי חדשות לבקרים “נלחמת” על זכותם של הילדים להגיע לגן בזמן. להגיע לגן ולהנות ממה שיש למרחב להציע להם, אותם הדברים ששונים ממה שיש לבית להציע להם, ושלשמם אנו שולחים אותם למסגרות חינוכיות.
    על כל הנקודות שציינת אוסיף ואגיד גם , שהמעבר מהמסגרת הביתית אל הגן כרוך בהתארגנות שאינה פשוטה לרוב הילדים. הם נדרשים להפרד מדמות ההקשרות העיקרית שלהם, והמרחב הביתי המוכר. עבור רוב הילדים התארגנות שכזו תעשה בצורה טובה ויעילה יותר כאשר יש להם זמן לעשותה בצורה רגועה ונינוחה, וללא לחץ, וכאשר הם יכולים לבחור את סוג הפעילות שתעזור להם לעשות את המעבר בצורה חלקה (האם לשבת ליד שולחן, האם לשחק בקוביות, או להצטרף לקבוצת ילדים המשחקת בפינת המשפחה…).
    בקיצור הורים יקרים- אנא שנסו מותניים. לגדל ולחנך ילדים בהחלט דורש השקעת אנרגיה (גם מוקדם בבוקר).
    עדה- כרגיל, כל מילה בסלע.

  3. הנני חושבת גם כי ההגעה לגן מוקדם בבוקר עוזרת לילד מאוד
    לרכוש מיומנויות חברתיות ,קשריי חברות עם ילד אחד או כמה ,להתגבש חברתית (למצוא את הנישה שלו בין שאר הילדים )
    \וכמובן המשחק שבצוותא מאוד חשוב .
    וגם אם המפגש מתחיל בתשע בבוקר והילד מגיע בעשר או תשע וחצי אפילו כמה דק אחריי המפגש הוא מרגיש כ” נטע זר “לא מוצא עצמו ”
    מרגיש חוסר מנוחה וזה גורם לו לתזוזה יתרה “ודאגות ” “מה פספסתי “אני לא מבין על מה מדובר ”
    והוא אכול רגשות אשם אוליי אפילו כעס על ההורה או הגננת וכד ‘ .
    מקווה שמסר כזה יועבר גם להורים

  4. הילד שלי סובל מאוד מרעש וקיבלנו את הטיפ הזה מהמרפאה בעיסוק שלו וזה חולל פלאים. להכנס לגן ברעש או להכנס בשקט זה משנה לו את כל היום. לקחנו את הטיפ הזה עוד תעד קדימה וגם להצגות, ארוחות, מסיבות אנחנו משתדלים להגיע ראשונים כי אחרת הכניסה מאוד קשה לו.

  5. לצערנו קב ילדים בגנים אינן הומוגניות, וחלקם עד כשליש עלפי מחקרים, חווים רגישויות וצרכים שמקשים עליהם תיפקוד ספונטאני נורמאטיבי בקבוצה, זה הוא אתגר רציני עבור המבוגרים ושני שליש הילדים האחרים לתת מענה מותאם ומכוון שיתמוך בתהליך הפנמה של תבניות אינטרקציה מווסתות ומקדמות. זמן המפגש הראשוני בבוקר יכול להיות קריטי עבור הילדים עם רגישויות מסוג זה, נראה שמרחב פיסי רגוע, אבחנה באפשרויות הבחירה בסיטואציה פחות תחרותית ומלחיצה בגן, ועם פניות יחסית של המבוגרים המודעים לרגישויות השונות, תשרת תהליך חשוב של בניית אמון בתובנת הצרכים שלהם ןתסגל מוטיבציה
    ותבניות התמודדות חדשות בילדים אלו. בעיני גם לילד הנורמאטיבי מפגש ראשוני רגוע בבוקר מהווה פתיחת יום מסוג מקבל,
    הפותח אינטרקציות באיכות אחרת, שאולי לא מתהוות בעומס ואינטנסיביות היום . .
    הביקורת הנשמעת מהורים לגבי ההמלצה מובנת, אבל עובדות החיים מלמדות על מחסור בפניות אינטימית רגועה אישית בגן
    במיוחד לילדים הרגישים שבו, וכך גם במסגרות החינוך ההמשכיות לאורך השנים, למרות זאת חשיפה הדרגתית הניתנת להתנסות ברגעים חשובים במהלך היום מסגלת, תומכת ומעשירה לבריאות המתחנכים והמחנכים. בכל חלקיה,

  6. מזדהה עם כל תוכן הכתבה.
    כגננת ואמא לילדים, מנסיוני האישי חוויתי לעתים קימה מאוחרת לאחר לילה ללא שעות שינה וזה גורר בוקר לחוץ, אין פנאי להתיחסות לילד הפרטי וההתנהלות בבוקר עם התרוצצות ולחץ לקחת את הילדים למסגרות שלהם ללא טכס פרידה מכובד, מגיעה לגן מתנשפת, וגם לנו כמבוגרים לוקח זמן “להתאפס”, אז על אחת כמה וכמה לילדים שעדיין הממומנויות שלו לא בשלות.
    כתבה פשוט מנערת ומעוררת לשינוי.

  7. וואו, דילמה… כמטפלת אני מציעה להורים לתרגל דווקא בבוקר את התרגילים שאני נותנת, אפילו כמה דקות, כדי לנצל את שעות הקליטה והלמידה המופלאות האלה. כאמא, אני מנצלת כל רגע פנוי עם הילדים בבוקר (לא כאלה של לחץ והתארגנות) כדי לשחק ולפטפט איתם, ולהתמוגג בעצמי מהזמן הנפלא הזה. מעולם לא חשבתי לקחת אותם לגן מוקדם יותר בכוונה… מרגיש לי בזבוז של “אוצר” הבוקר. אבל את מעלה כאן נקודה מעניינת שלא חשבתי עליה. לשמחתי, יש גם בקרים שאנחנו יוצאים מוקדם בגלל אילוצים, אז הנה הרווח המשני שלהם!

  8. ווו לא לשכוח שלא פעם ילדי הבוקר המוקדמים הם שמכתיבים את הקצב בגן. ואם את הגננת יכולה, ולרוב את יכולה, לכוון אותם הן בשיחה והן בסוג המשחקים שאת מניחה על השולחן (האם אלו משחקים תחרותיים? אם כן כבר יש אפשרות שיצרת בוקר מסעיר) אז כיוונת לבוקר רגוע ושלו יותר. גם ילד תוסס שמגיע מוקדם אם כיוונת אותו למוקד שאת מאמינה שמתאים לו כרגע עשית שינוי באווירת הגן.
    עדה מאוד מרחיב את הדעת לקרוא את הגיגייך!

  9. הארת נקודה חשובה עדה.
    אף פעם לא חשבתי על הדברים מנקודת המבט הזו,
    אבל באמת כשאני משחזרת- כשאני מגיעה לגן עם הבן שלי בשעה מוקדמת יחסית אני פנויה לשבת איתו בשקט לכמה דקות של משחק רגוע סביב שולחן, ואני יכולה לראות את הדינמיקה החברתית שנוצרת בין הילדים. זו אכן הזדמנות גם ללוות את הילד וגם לצפות בקשרים החברתיים שהוא יוצר עם שאר הילדים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים