11 אסטרטגיות לוויסות רגשי בילדות…ובבגרות

  לקראת השיחה האינטרנטית שקיימתי השבוע בנושא חשיבותם של רגשות בהתפתחות החברתית בגיל הרך קיבלתי שאלות רבות מהורים. הנה דוגמאות לכמה מן השאלות  שנוסחו באופנים שונים אך ניתן לסכמן בשלוש הדוגמאות הבאות המעידות על קושי בוויסות רגשי:
      *  בתי מתקשה מאוד לבטא את רגשותיה במילים.  איך ניתן ללמד אותה להתבטא רגשית באופן יותר  מגוון?
     * בני שרוי לרוב במצב רוח מדוכדך,נראה חרד, “דרוך”, וממעט לחייך ולשמוח. מה עושים? האם ישנה סיבה לדאגה?
     *  בני חושש שיכעסו עליו, ומביע רצון להיות ילד טוב תמיד .  לעיתים כשמתנהג בצורה לא יפה (למשל חוטף לאחותו דברים מהיד ועוד…), אנו אומרים לו שיפסיק ושלא חוטפים מהיד, לעתים בהרמת טון הדיבור והוא מיד בוכה ונראה שהוא נלחץ, ואומר “אני לא רוצה שתכעסי עלי….אני רוצה להיות ילד טוב…”
בעבר היינו מסכמים דוגמאות כאלה בניסוח : “זה ילד שיש לו מצבי רוח” או “ילד שלא יודע להיות מאושר”.
היום לאחר שני עשורים של מחקר (בתחום מדעי המוח ותחומים נלווים) אנחנו יודעים הרבה יותר על הנושא הרגשי. אחד המושגים שמסייע לנו כעת להבין את עצמנו (גם לנו יש רגשות ועליות וירידות בתחום הרגשי) ואת ילדינו הוא המושג הקרוי וויסות רגשי – המגדיר את יכולתו של הילד לארגן את החוויה הרגשית (הפנימית), לשלוט בהבעה הרגשית שלו (בהתנהגות החיצונית) ולגוון אותה.
ילדים קטנים נדרשים לווסת ולארגן את ההבעה במצבים שמשתנים במהירות: להפרד בבוקר מהאם, למצוא חבר למשחק, לסדר את החדר כי הגננת מזמינה למפגש בוקר או כי מתחילה ארוחת הבוקר,  להתמודד על המקום ברשת החברתית ועוד. ולצורך כך הם משתמשים באסטרטגיות שונות, מולדות ונלמדות כאחד. ילדים המווסתים את רגשותיהם ביתר קלות מצליחים לנהל את היחסים החברתיים שלהם ביתר יעילות.
 הנה רשימה, ארוכה אך לא ממצה, של 11 אסטרטגיות לוויסות רגשי.
רבות מן האסטרטגיות שאנו משתמשים בהן, בשנות הינקות (והבגרות) הן אוטומטיות. חלקן משרתות אותנו באופן יותר יעיל וחלקן פחות.
1. וויסות עצמי – מוצצים מוצץ או חיתול או שמיכה, חולמים בהקיץ, משתמשים בחפץ מעבר.
2. וויסות בשניים  – בינקות ההורה מסייע לילד לווסת את עצמו, באמצעים פיזיים או מילוליים.  ההורה מכוון, תומך, מבנה את הסביבה, מגביל התנהגויות לא מווסתות ועוד). גם הילד פונה להורה בבקשה שיסייע לו להגיע לוויסות יעיל יותר. בהמשך וויסות זה ייעשה גם על ידי הגננת. ולבסוף, חברים מרבים לסייע לנו לווסת את עצמנו, באמצעים שונים. כמבוגרים אנו פונים לחברים כדי שיעזרו לנו במצבים שונים בהם אנו נסערים, שמחים, עצובים או נהנים.
3.   פורקן (ונטילציה) – מצב בו הילד מבטא באופן גלוי את החוויה שהוא חווה, למשל בוכה, צועק או קורא לעזרה.
4. התעלמות –  כאשר ילדים מסננים מהתודעה או מהקשב אירוע מעורר רגשית  למשל, עוצמים או מכסים עיניים או האוזניים (כדי לא לראות או לא לשמוע משהו מפחיד). הנה אמירות שהורים משתמשים בהן ללימוד וויסות: “אל תשים לב, תתעלם, זה לא עניינך”  ואחר כך נאמר לעצמנו:”זה לא ענייני, חבל על העצבים שלי”.
5. הסחת דעת – להפנות תשומת לב לגירויים אחרים.
6.  וויסות המרכיב המוטורי – יכולת לשלוט בעוצמה הפיזית של הגוף: למשל, להתרחק מהסיטואציה, לקפוץ עם חבר על מזרון, לעשות ספורט, לא לדחוף, לגעת במינון הנכון.
7. לדבר על רגשות – ארגון של הבנה של האירוע באמצעות דיבור על אירוע כלשהו, סיבותיו, תוצאותיו. כולל שיחה על אירועים בסיפורים.
8. להתאפק – לספור עד 10.  ערנות כזו לחויה ועיכוב של ההבעה מאפיין מבוגרים.  כשאומרים לילד: “תשב ותחשוב על מה שעשית” – יתכן שעוזר לחלק מהילדים. מרחיק מהסיטואציה ומאפשר התארגנות, דורש מהילד להיות מודע לאירוע ולחוויה הרגשית שהוא חווה. בדרך כלל מתאים לילדים יותר גדולים ודורש זמן קצר ומעקב.
9. לעורר רגשות חיוביים כדי למסך ולמתן רגשות שליליים  על ידי פעולות מהנות שונות. למשל, לשמוע מוסיקה אהובה, לתת מתנה לקראת ניתוח, לצפות בקומדיה.
 10. לבחון טוב יותר את המצב החברתי / רגשי: מה אני מרגיש? האם זה מתסכל אותי? האם זה גורם לי הנאה? האם מישהו יכול לעזור לי להבין מה קורה?  הבנה עשויה לשנות תגובה ראשונית לתגובה שניה יותר מתונה ומתאימה.
 11. להגדיר מחדש את משמעות האירוע. למשל, מאפשר לווסת אכזבה: “לא אכפת לי שלא נותנים לי שוקולד זה מקלקל את השיניים”.  להגדיר מניעים של אחרים: “הוא עשה לי דווקא” (יוחלף במחשבה (או אמירה)” הוא לא התכוון”.
עד כאן. חשבו על אסטרטגיות נוספות, על משפטים העשויים להקל על הקנייה של וויסות רגשי. בדקו איך אתם כמבוגרים משתמשים באסטרטגיות השונות. בהצלחה.
 אתם מוזמנים להגיב מיד בסיום הפוסט.

4 תגובות

  1. יהול רגשות זו מיומנות נרכשת.
    אחד התפקידים החשובים של הורים ודמויות משמעותיות כמו: סבתא וגננת הוא ללמד את הילד ולעזור לו לרכוש ולהרחיב את יכולתיו הרגשיות.
    הכרה של מגוון הרגשות, שיום הרגשות (הכרות עם מילון הא’ ב’ של רגשות), מתן לגיטימאציה לחוויות הרגשיות.
    אפשרות להביע עולם רגשי עשיר ומגוון בדרכים נאותות הוא מחצב שלא יסולא בפז. יכולת זו מקנה כרטיס כניסה בטוח לעולם החברתי.
    ילד/אדם המסוגל לנהל/לווסת / להביע את רגשותיו משתלב ומסתגל טוב יותר בכל מעגלי החיים בהווה ובעתיד: גן, בית ספר, צבא …. ובבית אבות.
    כהורים אנו יכולים לעשות רבות החל ממודל ראוי של איפוק, סבלנות, הכלה והמשך בשיחות דרך סיפורים והמחזות שיאפשרו לילדים לחשוב, לשקול ולבנות ארסנל של ארועים ותגובות.
    עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

  2. שלום עינת,
    תודה על הרחבת היריעה. מדויק לגמרי. כמובן שאנחנו ההורים המודל הראשון והחשוב ביותר להתנהגות רגשית וליכולת וויסות.
    הסתכלות כזו ובחינה של כל הדרכים שבהם אנחנו משתמשים כמבוגרים באינטראקציה שלנו עם ילדינו היא דרך נפלאה ומתאימה לכל יום ובמיוחד היום ביום המשפחה.
    כל טוב, עדה

  3. ברצוני לשתף ..
    מבעוד מועד עוד בזמן הריוני מחשבות רבות בנוגע ל”יחסים” ביני ובין התינוקת שלי העסיקו אותי באופן שכיח ..
    כילדה אינני זוכרת את עצמי יושבת לשיחת נפש או פורקת מטען כלשהו לטוב או לרע וזאת למרות שנשאלתי כל יום ביומו “איך היה בגן” “איך היה בבית הספר” מה חדש עם החבר” לאורך כל הדרך התשובה הסתיימה ב”הכל טוב” או “רגיל ” וכך עבר יום ועוד יום .
    לפתע כאשר הבנתי כי הנני מחליפה את מקומי ובבוא מן הימים אני זו שאשאל את השאלות נושא זה הטריד אותי רבות ..
    על כן הבטחתי לעצמי כי הדבר הראשון שאצור ביני לבין ביתי זה את תחושת “הלגיטימיות” שבו כל רגש היינו בגדר המותר גם אם יהיה מדובר בהתפרצויות לא מובנות או הסתגרות פנימית וזו כדי שתזכה לדעת כי לא משנה מתי ואיך ,תוכל למצוא אוזן קשבת לא ביקורתית אלא מכוונת ..

  4. שלום אדוה,
    בעבר, אחת האסטרטגיות הנפוצות לוויסות רגשי היתה אסטרטגיה שניתן להגדירה במילים “לא צריך לדבר על זה” או “שמור את רגשותיך לעצמך”.
    זו היתה אסטרטגיה יעילה לוויסות שהיתה מקובלת אז.

    כיום, הזזנו (היא לא זזה לבד) את המטוטלת לצד השני ואנחנו מאפשרים ביטוי רגשי (במיוחד לרגשות שליליים) בעוצמות שלא תמיד משרתות את הילדים.

    לכן, זה משחק עדין של איזון: כמה מתאים, מתי מתאים, איך מתאים לבטא וגם היכן מתאים.
    כל טוב, עדה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

וויתור ותיווך לענייני מחלוקות

מאת: משה פולטורק רציתי לדבר איתכם על הנושא של תיווך לילדים במצבי קונפליקט בכלל, וביתר דיוק לגבי הנושא של ויתור לחבר. לאחרונה כשהייתי בפארק השכונתי

להיות חברותי בגיל שלוש

מאת: משה פולטורק בארבעה החודשים האחרונים עברנו תהפוכות בניסיונות לבנות מסגרת עבור ילדינו. בהתחלה בנינו מסגרת באופן מלא, ואחר כך ניסינו לשלב אותה עם הלימודים

קשרים חברתיים בגיל הגן

מאת: משה פולטורק בימים האחרונים אחד מיסודות האני מאמין שלי התחדדו פתאום – כשקלטתי שלא משנה כמה אבא טוב ואיש חינוך מלומד ומנוסה – לעולם

סטטוס חברתי

התפתחות של יחסים חברתיים בקבוצה (מה זו קבוצה? מאיזה גודל נחשבת קבוצה? מספר אנשים שיש להם מטרה משותפת ושיש ביניהם יחסי גומלין שאינם אקראיים) HARTUP