את המושג "תשומי" שמעתי לראשונה לפני כעשור באחד מהמעונות שבהם הדרכתי באותה תקופה, מפיה של אחת המטפלות שסיפרה על ילדה בת שנתיים. "תשומי"? נדהמתי… הבנתי ולא הבנתי. שאלתי את המטפלת למה היא מתכוונת והתשובה היתה: "הילדה הזו זקוקה כל הזמן לתשומי" ולמה "תשומי" ולא תשומת לב? תהיתי. למטפלת לא היתה
אם לילד שלכם יש קשיים חברתיים בגן, אל תחכו שאלה יעברו מעצמם. לעתים קרובות קורה ההפך – הדימוי החברתי השלילי וחוויות חוסר ההצלחה החברתית מתקבעות ואז כבר קשה לשנות אותן.
לפני יותר מ-20 שנה הזמינה אותי מפקחת לבוא לבקר במעון הנמצא תחת פיקוחה ומופעל על ידי אחד הארגונים הגדולים. המעון היה מטופח, חמים ונעים עם מרחב רב לילדים. מעון לתפארת. ניכר היה שההדרכה שנותנת המפקחת היא מצוינת. כשנכנסנו לכיתת הפעוטות ראיתי שהשולחנות שבכיתה מרובעים, כמו בכיתת הילדים הבוגרים יותר. ראיתי
בפוסט אני בוחנת האם העקרונות החינוכיים שהגדיר פסיכולוג אמריקאי, ד"ר ויין דייר, לפני שני עשורים, רלבנטים גם להסתכלות שלנו כיום.
