ההסתגלות החברתית לכיתה א' – 3 גורמים ששיתוף הפעולה ביניהם הכרחי

למה כדאי שיהיה לכם אינטרנט?

האמת שזה כדאי, אבל אולי לא מהסיבות שחשבתם. רציתי לספר לכם כמה משמעותי להיות  בקשר עם הורים רבים דרך האינטרנט.
לפני שבוע פניתי לרשימת התפוצה שלי וביקשתי מהורים שיספרו לי על הדרכים שבהן הסתגל הילד שלהם לכיתה א'.

אבל הפעם לא ביקשתי לדעת על ההסתגלות של הילדים לסדר היום, לדרישות המרובות, לקריאה ולכתיבה, לישיבה הממושכת
או ליכולת להתנהל באופן עצמאי,  ולא לשום מרכיב שניתן למצוא עליו חומר רב באינטרנט.

אלא ביקשתי מהם לדעת על המרכיב שבעיני הוא החשוב ביותר, המרכיב החברתי, ומשום מה הוא מקבל מעט תשומת לב
באינטרנט ולעיתים גם בתודעה של המערכת. קיבלתי כמות גדולה של תגובות: סיפורים על הסתגלויות מצוינות, על הסתגלויות
טובות וגם על הסתגלויות קשות. מה שעלה בבירור מכל התגובות שקיבלתי הוא שבתודעת הילדים וההורים יש למרכיב החברתי
חשיבות רבה.

אני רוצה לשתף אתכם הפעם בשני קטעים מהתגובות שקיבלתי ומהם  ללמוד על כמה מרכיבים בנושא ההסתגלות החברתית לכיתה א' :
  • "הבן שלי הגיע לכיתה א' מוכן מכל הבחינות, אך רק עם עוד חבר אחד מהגן הקודם. בני הוא הילד הכי זורם, שיש לו הכי
    הרבה חברים מכל המגדרים ומכל המגזרים. הוא יכול לרכוש חברים חדשים בחצי שנייה. למרות זאת, ההתאקלמות
    החברתית שלו בכיתה הייתה קשה. הבנים שהגיעו כקבוצה מגן אחר, לא נתנו לו להיכנס לחבורה. הייתה אלימות.
    פיזית ומילולית. ופתאום ראינו את הילד שלנו נלחם. אולי בפעם הראשונה בחייו, על מקומו, על מעמדו,
    על רכישה של חברים".
  • "כל הילדים שבאו עם בני ביחד מהגן- יצרו "חבורה" וילדים שבאו מגן אחר יצרו "חבורה" שניה ונוצר קושי לשלב בין
    החבורות. ביה"ס ובמיוחד המורה מאד מנסים לאחד בין החבורות, אבל אני לא יכולה לומר שסיימנו את כתה א'
    עם חברים חדשים".
השתייכות חברתית

שני הדיווחים הללו מעידים על כך שלמבנה הכיתה כפי שבית הספר בונה אותו יש חשיבות רבה להסתגלות של כל אחד
מהילדים ולהסתגלות וההתארגנות של הקבוצה כולה. הקליקאות היא אחד המרכיבים המקשים על ילדים להשתלב כהלכה
בכיתה א'. היא מקשה על ילדים יחידים שאינם שייכים לקליקה להשתלב ולהיות חלק מקבוצה שנותנת תחושת שייכות,
קירבה וחיבור, אבל היא מקשה גם על חבורות מגובשות של ילדים להפתח לחויות חדשות ולחיבורים חדשים כפי שמאפשרת כיתה א'.

"חבורה"…

אחד היתרונות הגדולים של להיות שייך ל"חבורה" הוא תחושת הבטחון והנוחות שהיא מספקת. תמיד רוצים אותך, ברוב המקרים
משתפים אותך במשחק בשמחה, ואם מעמדך ב"חבורה" גבוה אתה עשוי לרכוש גם תחושה חזקה של השפעה ושל מנהיגות.
לעומת זאת כל המאפיינים הללו הם בעוכרי ההתנסות והלמידה החברתית  שאותה רוכשים במצבים חברתיים עם אנשים חדשים.

"חבורות" כאלה הן גם בעוכרי ההתנהלות הכיתתית הרחבה. תחילת כיתה א' מסמנת את ראשיתן של שש שנים, שבהן על הילדים
לשתף פעולה במגוון אופנים גם אם אינם חברים בלב ובנפש. במהלך השנים שיתוף הפעולה בין הילדים יתבטא בעבודה קבוצתית
קוגניטיבית, בשיעורי ספורט, בטיולים, בימי הולדת, באחריות לפעולות שונות כמו תורנויות, קישוט הכיתה ועוד. חוסר ארגון חברתי
יעיל של הכיתה יפגע בכל אחד מהתלמידים, כולל אלה השייכים ל"חבורה, כלשהי.

ההסתגלות החברתית לכיתה א' וההתמודדות עם חבורות בכיתה כוללות שלושה גורמים ששיתוף הפעולה ביניהם הוא הכרחי:

ראשית, הילד עצמו.
צפויות לו התמודדויות, התנסויות, הצלחות וכשלונות, אבל זה חלק מהתהליך וחלק ממה שהוא לומד על החיים. הוא אמור להביא
איתו, בעקבות תהליכים שחווה בשנות הגן, יכולות שיעזרו לו להתמודד.

הגורם השני הוא ההורים.

להורים אפשרויות רבות לתמוך בהסתגלות החברתית בתחילת השנה ובמהלכה. ראשית, להקשיב לילד, לרגשותיו, לתיאוריו
לקשייו או הצלחותיו, ובמינונים קטנים גם לייעץ לו. זאת, מבלי שהקשיים שלנו ימנעו מאיתנו להיות לו באמת לעזר. להזמין ילדים
מהכיתה להתארח ולברר אפשרות להתארח אצלם. היכולת להצליח בכך קשורה להתחברות עם הורי הילדים האחרים, שילוו
אותנו ואת ילדנו במהלך שש השנים הבאות. היכולת שלנו להתחבר עם הורים אחרים היא דגם עבור הילדים שלנו וילדי הכיתה בכלל.

הגורם השלישי הוא מערכת בית הספר.

חשוב שהמורה, המנהלת והיועצת יבינו את חשיבותו של הגורם החברתי וידגישו אותו בעבודתן ובגישתן לילדים. למשל, יארגנו
מפגשים של כל הכיתה, יארגנו תהליך של חברים מארחים, שבו כל אחד מילדי הכיתה יארח ויתארח אצל שאר הילדים.
לארגן חונכים שיתחילו את תהליך החניכה עוד במהלך השנה בגן.

ליועצת פתוחה הדרך לא רק להתערבות עם הילד היחיד המתקשה אלא גם להפעלה של תכנית התערבות כלל כיתתית שבה
ניתן ללמד מיומנויות חברתיות שונות ולהנחות את הילדים לעבר פתיחה של מעגלים חברתיים קודמים.

חשוב שההורים יהיו בקשר עם המורה וישתפו אותה במידע וישתפו איתה פעולה.

הצלחה בזירה החברתית היא מתכון בטוח להצלחה בתחומים האחרים החשובים בכיתה א': התחום הקוגניטיבי, התחום הרגשי, היכולות לניהול עצמי ועוד. בהצלחה.
אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

4 תגובות

  1. שלב היציאה מהבית למסגרות חינוכיות הוא אחד המעברים שחווה אדם בתהליך התפתחותו. מעברים הם צמתים רגישים עם פוטנציאל למשבר והזדמנות לצמיחה. היכולת של ילד להשתלב ולהסתגל במסגרת חדשה טמונה בסגנון האישי שלו שהתגבש במהלך ששת שנות חייו. ילדים שתחושת השייכות שלהם טופחה מגיל צעיר תחושה שכוללת דימוי עצמי איתן, תחושת חשיבות, נחיצות ומועילות הם ילדים שיקל עליהם להשתלב. המשפחה היא הקבוצה הראשונה שילד מצטרף אליה. המשפחה היא מגרש האימונים של ילד ביחסים: יחסים שמצמיחים יכולות חברתיות. אימון במיומנויות כגון: היכלת לשאת תסכולים, היכולת להתמודד עם מצבי עמימות, היכולת לשתף פעולה, לתת ולקבל, לוותר, להתפשר, לגשר וכיו"ב הן יכולות שלא יסולאו בפז. ילד שהוריו חשבו רחוק ואפשרו לו להתאמן מגיע לכיתה א' מוכן. אני מאמינה שילד כזה יהיה מספיק נבון רגשית ובעל כוחות פנימיים שיסייעו לו להתמודד עם "קליקות", "חבורות", אולי ליצור לעצמו חבורה. הוא לא יהיה תלוי באחרים לרווחתו, הוא יהיה אקטיבי ליצירת המציאות שלו. אין ספק, ליווי של הורים ומחנכים שותפים לדרך, קשובים, תומכים ומעצימים הם מצרך חשוב לעזרה. עינת גבע, מורה במסלול להכשרת מנחי קבוצות במשפחה, מכון אדלר.

  2. פוסט חשוב ביותר !
    בני עולה עכשיו לב' ובשנה הראשונה בבית הספר קרו בדיוק הדברים אותם את מתארת.
    באופן יחסי מעט ילדים מהגן הלכו לאותו בית ספר שבני הלך אליו ולא היו הרבה אפשרויות בחירה "עם מי אני רוצה להיות בכיתה". חבורה של בנים שבאו מגן אחר היו מגובשים מאוד -גם בינם לבין עצמם וגם ההורים חברים מאוד טובים ונמצאים בקשרים מעבר למסגרת הלימודית.
    הבנים שבאו עם בני מהגן לא היו דמויות חיוביות – 2 ילדים עם בעיית גבולות מאוד בולטת. בני נטה יותר לשחק עם הבנים בחבורה שהכיר מה שהביא אותו , יחד עם כל השינוי של כיתה א', להתנסות גם בבדיקת גבולות.
    למזלנו הרב, שיתוף פעולה יוצא מן הכלל של המחנכת, הניב תוצאות בהתנהגותו. זאת במקביל לעבודה שלנו בבית לנתק את בני מהחבורה הפחות חיובית אל הקבוצה האחרת.
    לגבי הקשר עם ההורים – זוהי נקודה חשובה ביותר ! אני חושבת שהשנה אני חוותי את השינוי והקושי אפילו יותר ממנו. מצאתי את עצמי מנסה להתחבר עם חבורת אמהות שמאוד קרובה ומחוברת כבר שנים – משימה לא פשוטה בכלל ואני גם לא יכולה לומר שהצלחתי בה – מה שמעורר הרבה רגשות אשם, דרך אגב…
    אני מסכימה עם דבריה של עינת גבע וזה גם המקום של הנחמה אצלי – אני יודעת שלבני דימוי עצמי איתן ואני מאמינה שעם הזמן החברויות החיוביות יתהדקו.
    את הלקח למדתי ואת בני הצעיר יותר, התעקשתי להכניס לגן שנמצא בקרבת בית הספר כך שמבחר הילדים שיכיר עם עלייתו לכיתה א' יהיה גדול יותר.
    אני מאחלת לכולם שתהיה שנה מוצלחת וחיובית

  3. שלום עינת, המשפחה היא אכן הבסיס החשוב ביותר לבנייה של יכולות חברתיות יעילות. יחד עם זאת, לעיתים המבנה החברתיבתחילת שנת הלימודים בכיתה א' הוא כל כך מוצק, וחברת ההורים כל כך מבוססת, שילד בן 6 יתקשה להתמודד לבדו. תודה, עדה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

צהרון אוהב חברים

חשיבות התפתחות הכישורים החברתיים בגילאי הגן ותפקיד מובילת הצהרון ביצירת אקלים חברתי מאת: נופר ירושלמי- ספדה, יועצת חינוכית ומנחה חברתית. כישורים חברתיים כוללים מיומנויות המאפשרות

היי, תרצו להעמיק עוד לעולם המיומנויות החברתיות?
לקבל כלים, ידע, הכשרות ומענה מקצועי?
הקליקו למידע נוסף