תינוקות נולדים לעולם עם מוח שמוכן ללמוד אך אין הם יכולים לעשות זאת לבד

המאמר דן בקשרים החשמליים והכימיים המתרחשים במוח לאחר הלידה בינקות. באמצעות סורק מוחי
(Positron-emission Tomography PET ) מסוגל דר' צ'וגני, רופא ילדים נוירוביולוג באוניברסיטת ווין
בדטרויט, לבדוק אזורים פעילות במוחו של התינוק. דר' צ'וגני מודד את הפעילות הפרימיטיבית של גזע
המוח והקורטקס התחושתי מרגע הלידה. הוא צופה בהפעלת הקורטקס החזותי בחודשים השני והשליש לחיים.

הוא רואה את הקורטקס הקדמי "מעורר" בגיל 6 ל8- חודשים. הוא רואה שמוחו של התינוק עדיין מתעצב
לאחר שהתינוק עזב את הרחם. המוח לא רק גדל כמו יתר חלקי הגוף, אלא גם מתעצב באמצעות קשרים
מיקרוסקופים האחראים על התחושות, הלמידה והזיכרון.

מדענים מבינים כיום כיצד חוויות לאחר הלידה ולא איזשהו משהו מולד, הם הקובעות את ה"חיווט" (Wiring)
של המוח האנושי. עד לפני כ15 שנים מדענים האמינו כי כשהתינוק נולד מבנה מוחו נקבע גנטית.
כיום יודעים שאמונה זו היא שגיאה, גרייה וחוויית הילדות המוקדמת בעלות השפעה דרמטית והן הקובעות את
מסלולי הנוירונים במוח.

בלידה המוח הוא בעל כ- 100 בליון נוירונים ו- 50 טריליון קשרים (סינפסות). הגנים קובעים את הקשרים
הבסיסיים במוח. הם יצרו את הקשרים בגזע המוח שגורמים ללב לפעום, לריאות לנשום. בחודשים הראשונים
של החיים מספר הסינפסות גדל ליותר מ-100 טריליון. אין מספיק גנים שגזע האנושי לקבוע כל כך הרבה קשרים.
מכאן, שהניסיון, החוויות שחווה התינוק הן האחראיות על קשרים אלה. ההתנסות והתרגול מחזקים סינפות.
כמו שזיכרון יתעמעם אם הוא לא יזכה לתרגול, כך גם הסינפסות שלא "משתמשים" בהן מתעמעמות.

גרייה

גרייה היא הדרך לעורר קשרים אלה. במושג גרייה אין הכוונה לפעילויות מיוחדות, אלא לחוויות יומיומיות של
שמיעת סיפור, משחק פשוט וכו'. נמצא שמשחק בקוביות, חרוזים ומשחק "קוקו" היו האמצעים היעילים
לקידום והעשרה קוגנטיבית, מוטורית ושפתית.

הקשרים מתחילים באזור המוטורי בערך בגיל חודשיים, בגיל 3 חודשים הסינפסות מתגבשות באזור
הוויזואלי, בגיל 9-8 חודשים ההיפוקמפוס שאחראי על הזיכרון מגיע לתפקוד מלא. רק כעת תינוק יכול להפעיל ב
יעילות את הזיכרון כדי להפעיל מובייל. בחצי השנה השני לשנה הראשונה החלקים הפרה – פרונטליים של
הקורטקס מתגבשים וכך התינוק יכול להיות מסוגל להפעיל איזושהי לוגיקה.

אוצר מילים ושפה

החוקרים מראים עד כמה המוח של התינוק גמיש וכמה הגמישות הזו נעלמת עם הגיל. החוויות אחראיות על
בניית אוצר המלים של הילד, על המודעות של הילד לצלילי השפה (מודעות פונולוגית).

גודל אוצר המלים של פעוט קשור מאוד למידה בה האם מדברת אתו. בגיל 20 חודשים ילדים לאימהות פטפטניות
יהיה 131 יותר מלים בממוצע מאשר לילדים לאימהות פחות דברניות. בגיל שנתיים הפער מוכפל ל – 295 מלים.
המשתנה הקריטי הוא כמה פעמים הילד שומע מלים שונות. לאימהות שהשתמשו במשפטים מורכבים ב- 40%
מהזמן היו פעוטות שדברו במשפטים מורכבים כ- 35% מהזמן. רק חשיפה ל"שפה חיה" ולא צפייה בטלוויזיה
גורמים לעליה הזו באוצר המלים ובמורכבות המשפט. השפה צריכה להופיע בהתייחסות לאירועים שקורים ביום
יום של התינוק. מידע חבוי בתוך הקשר רגשי מעורר בעוצמה גדולה יותר מאשר מידע ישיר. ילד ילמד יותר
בקלות את משמעות המושג "עוד" אם בעקבותיו מגיעות עוד עוגיות וכו'.

•

מחקרים בעת האחרונה מראים כיצד מוסיקה מעשירה חלקים במוח.
יחד עם הגמישות האדירה של המוח הוא גם רגיש מאוד לטראומה בגיל הינקות. אם המוח משקף בעצם את החוויות
והניסיון של הילדים, והחוויות והניסיון של ילדים מנוצלים הם חוויות של פחד ומתח, אזי התגובה הנוירונית לפחד
ולחץ הופכת לתגובה הכי בסיסית של המוח, היא ממש משנה את מבנה המוח.
ילדים שעברו טראומות יוצרים הורמונים של מתח כמו קורטיסול, אשר "שוטף" את המוח העדין כמו חומצה.
כתוצאה מכך אזורים בקורטקס ובמערכת הלימבית קטנים ב- 20-30% אצל ילדים שעברו איזשהו ניצול.

אצל מבוגרים שעברו ניצול כילדים החלק האחראי על הזיכרון "ההיפוקמפוס" קטן מאשר אצל מבוגרים שלא
עברו ניצול. יתכן שגם מצב זה הוא תוצאה של הרעלת הקורטיסול.

רמת קורטיסול גבוהה בילדות המוקדמת (0-3) מגבירה את הפעילות של מבנה המוח הקשור לעירנות ועוררות.
כתוצאה מכך כל לחץ קל, פחד עמום וכו' גורם להמצאות גבוהה יחסית של הורמון לחץ. מצב זה גורם להיפראקטיביות,
התנהגות אמפולסיבית וחרדה. ילדים עם רמה גבוהה יותר של קורטיסול מראים קשיים בקשב.

How to Build A Baby's Brain
Bigley Shron

Newsweek spring/summer 1997:
Special edition, Your Child from Birth to Three.