למה נשים צריכות שני שמות משפחה למען השם?
לפני כמה שנים עמדתי להכנס למחלקת המחקר במכללה שבה עבדתי.
במחלקה עבדו חמש נשים צעירות ונשואות.
לכולן היו שני שמות משפחה. (בדרך כלל דברים כאלה מדבקים…)
עצרתי לפני הדלת וחשבתי: "אלוהים אדירים! איך אצליח עכשיו לזכור את כל השמות הכפולים המסובכים האלה ולפנות אליהן בהתאם?"
ואז גמלה בי ההחלטה: גם אני פמיניסטית. הגיע הזמן שאחזור לכור מחצבתי ובהזדמנות זו אעמיד מראה קטנה למול הבחורות/נשים (החמודות, המוכשרות והיפות) האלה.
נכנסתי ואמרתי שלום: " אני עדה בוגומילסקי- שרשבסקי –ב"ק- בקר. אני זקוקה לטופס לאישור המחקר שלי".
בחדר היו שלוש מתוך החמש. הן לטשו בי עיניים נדהמות: "מה?"
חזרתי על המשפט: "אני. עדה בוגומילסקי (ע"ש אמא) שרשבסקי (על שם אבא) ב"ק
(על שם סבתא מצד אבא) בקר (על שם הבעל). ואני זקוקה לטופס…"
אחת מהן התעשתה: "בסדר, אבל באיזה שם את רוצה שנקרא לך? ועל שם מי רשום המחקר?"
עניתי: בסדר, אני אגלה לכן. אבל בתנאי שתחליטו גם אתן על שם משפחה אחד שישרת אתכן."
שמות משפחה למרות שימוש היתר שאנחנו עושות בהם, אינם אמורים לשמש כלי להצהרות פמיניסטיות
או הצהרות אחרות (דתיות, לאומיות, מוצאיות וכו').
שם אמור לשמש כלי עזר יעיל לניהול יחסים בין בני אדם, ולזיהוי מהיר של אנשים בכל אחד מתחומי
החיים (בבית הספר, במגרש הספורט (תארו לכם שבמשחק הכדורסל המנחה היה צועק בכל פעם
"גול! גול! אלי מכלוף-דרעי-לוי הכניס גול!" "ג'ונסון ג'קסון-כהן קלע סל". ג'ונסון ג'קסון כהן מכדרר,
עוד לא גמר השדרן לומר את כל השמות והכדור כבר בידי מישהו אחר – קובי-שמעוני-מרדכי- לבקוביץ',
וגם ממנו ברח הכדור עד שגומרים לומר את כל השם….
או בהצעת נישואין: עדהשרשבסקיבוגומילסקיב"ק – האם תנשאי לי?
וביננו, יקירותי, למי שייכים כל שמות המשפחה האלה?
לאבא של אימא, לאבא של אבא, לאבא שלי… בקיצור, כל שמות המשפחה שייכים לגברים.
נכון שבחלוקת פרס נובל יש הרבה זמן לקריאת שמות ארוכים, אבל עגנון היה פשוט עגנון.
אפילו את שמו הפרטי הוא קיצר לראשי תיבות.
המקום שבו הכי מבינים את הנושא של שמות הוא תחום הבידור:
מדונה, ריהניה, ביונסה, אדל, אלביס, או בתחום הדוגמנות ברפאלי או טוויגי
הגדולים מבינים ששם אחד מספיק. שני שמות זה רק לפחות ידועים.
וגם בתחומים אחרים: שקספיר ואריסטו ואפלטון ופרויד
ובפוליטיקה: בן גוריון (לעומת משה שרת) בגין (לעומת יאיר לפיד)
לא סתם בשירות הצבאי משתמשים רק בשמות משפחה. זה מספיק.
בקר! בוא הנה.
ושני שמות משפחה — השם ישמור!
2 תגובות
מעניין ומעורר מחשבה. מכיון שנולדתי עם שם המשפחה כהן, אף פעם לא נקשרתי אליו במיוחד. אבל תהיתי על גלגוליו, ולמה הוא יותר חשוב מהשם של סבתא מצד אמא (יותר יפה רייטר).
כשהתחתנתי, ניסינו לבחור שם בעצמנו, חדש וניטרלי, וויתרנו בשלב מסוים כי מכל ההתעסקות בזה, זה פתאום נראה לא משנה. ומאז אני סיגל ולדמן, וכל מי שרוצה למצוא אותי מוצא בקלות. חפשו בגוגל אני ראשונה ?
אני לא אמצתי שם בן זוגי ונשארתי עם שמי המקורי . היה מוזר לי לשנות . ולא רציתי לספר ספור חיי בשם שלי . היני היא נשואה . עכשיו התגרשה .
אבל אני במצב מביך כל פעם אני חותמת על טופס בית ספר לילדי . השם שלי לא תואם לשם שלהם .
עדיין לא שיניתי שמי .
הילדים תוך חודשים מסימים בית ספר .
המורים התרגלו .גם כן ילדי . וזה כנראה יעבור הלאה לבתי !
המבוכה היתה סבירה . והרווח , לא לבגוד בעצמי היה שווה .
בתי אומרת להורי ידידיה שרוצים לרשום את שמי . תרשמי רים קנדלפת . בתי גאה . ואני כל פעם מופתעת מחדש !
כדי לציין שהמנהג הזה אמריקאי ולא מזרחי . מחיקת שם שנולדת איתו והמרתו לשם משפחת בעלך .