תורות: "הילדה שלי לא יודעת לשמור על התור שלה במשחק…"

תורות

תורות

מספרת לי אם לילדה בת שלוש וחצי: "לירון מספרת לי שלעיתים קרובות בגן כשמגיע תורה
להחליט על משחק החברה
שמשחקת איתה לא נותנת לה להחליט. הצעתי לה כמה רעיונות
וזה לא כל כך הצליח. החלטתי שאני לא מוותרת והבנתי
שאני צריכה להוות לה דוגמא.

אז באחת הפעמים שבהן אותה חברה הגיעה לשחק בביתנו הצעתי להן שישחקו בסלון וכך
יכולתי לראות מה קורה.
ואז, ממש לפי הזמנה כשהגיע תורה של לירון להחליט החברה סירבה.

ניגשתי ואמרתי לשתיהן: "אנחנו כאן כדי לשחק יפה. ואנחנו משחקות בתורות. פעם לירון ופעם את.
אנחנו לא לוקחות
לאף אחד את התור שלו כשמגיע תורו. הכיף זה לשחק בחברות – יחד.
אנחנו לא רוצות שמישהי תקבל מצב רוח רע כי לא
יכלה להחליט כשמגיע תורה".  

בהמשך, לירון סיפרה לי שהחברה כבר לא מפריעה לה כשמגיע התור שלה להחליט. אני חושבת שזה
לא רק מה שאמרתי
לחברה אלא שגם לירון הבינה את הטון שבו צריך להגיד את הדברים ולהתנהג ולהגיב
יותר בעוצמה כשמגיע תורה ולא לוותר".

מה דעתכן/ם?

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

2 תגובות

  1. צודקת, צריך גם להבין שעניין של תורות זה עניין של מיומנות נרכשת שצריך ללמוד ולתרגל. תענוג לקרוא את הסיטואציות שאת מעלה. תודה רבה

  2. תודה רבה, אורטל.נגעת בדיוק בנקודה המרכזית – לימוד ותרגול של מיומנויות עושה את רוב העבודה, וכמו בכל למידה, לנו יש תפקיד חשוב בתהליך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מאמרים נוספים

צהרון אוהב חברים

חשיבות התפתחות הכישורים החברתיים בגילאי הגן ותפקיד מובילת הצהרון ביצירת אקלים חברתי מאת: נופר ירושלמי- ספדה, יועצת חינוכית ומנחה חברתית. כישורים חברתיים כוללים מיומנויות המאפשרות