מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז
לפני מספר שבועות הזדמן לי להיות צופה מהצד בפגיעה ברשת בחברה בפייסבוק. אותה חברה הגיבה
מתוך הזדהות לפוסט של אם לילד בגן. האם סיפרה על חווית נידוי שחוותה מצד הורי הגן בשל התנהגות
אלימה של בנה הפעוט. כשניסתה חברתי לומר כמה חוויה כזו היא קשה ושיתפה בתחושות חוסר האונים
שעולות בעת חוויה שכזו, היא זכתה למבול של תגובות הוריות אגרסיביות, שחלקן לא התייחסו כלל לעובדות
שהיא ציינה בתגובתה. דוגמות לתגובות היו בסגנון של :'לכי תחנכי את הבן שלך', 'למה כל הילדים צריכים
לסבול מהאלימות של הבן שלך', 'מה אנחנו אשמים שנכשלת כאם' ועוד כהנה וכהנה. מלים רוויות שיפוט,
האשמה, כעס, תוקפנות.
